אנחנו נכנסים ליום "אסרו חג" של שבועות שהוא גם היום הראשון של "ששת ימי השלמה" (או "המילואים") לחג השבועות. מה הכוונה? בניגוד לפסח וסוכות שהם רגלים של שבעה ימים, שבועות הוא רגל של יום אחד בלבד! כמו בכל רגל, יש חובה להקריב קרבן עולת ראיה וכן קרבן שלמים שנקראים "שלמי חגיגה". את הקרבנות האלה עדיף להביא ביום הטוב הראשון של הרגל אבל אם זה לא קרה, ניתן להביא אותם לאורך כל השבוע של הרגל. יכולות להיות סיבות שונות לדחיה כזו: אם יום טוב יצא בשבת, אם העולה לרגל נטמא בטומאה קלה או שסתם היו הרבה אנשים והעולה לא הספיק לבצע את ההקרבה בזמן. לגבי שבועות, למרות שמדובר ברגל של יום אחד, תקנו שניתן יהיה להשלים את קרבנות החג בששת הימים הבאים. ממילא, הימים האלה מקבלים קצת תוספת משמעות וחגיגיות, מה שמתבטא בכך שנהוג שלא לומר בהם תחנון, עד ליום י"ב סיון…
מעבר לכך, באסרו חג פסח הארכנו בעניין יום האסרו חג, ונזכיר שיש עניין להישאר לילה נוסף בירושלים לאחר הרגל, כדי להראות את החביבות והשמחה של השהות בירושלים. יש לזכור שגם אם העולה לרגל הספיק להקריב ביום השבועות את קרבן שלמי החגיגה, הרי שלהלכה מותר לו לאכול את הבשר במשך שני ימים, כלומר עד למוצאי יום אסרו חג.
אז גם אם היום הזה מרגיש לנו יום שגרתי לחלוטין, נוכל לדמיין את עצמנו נשארים בירושלים יום נוסף עם כל בית ישראל, חוגגים בסעודות מצווה עם בשר החגיגה יחד עם חברים ובני משפחה, עולים שוב לבית המקדש להתבשם מריח הקטורת ושירת הלויים, נושמים עמוק לקראת הקיץ וכל מה שהוא מביא איתו.
מיום זה ואילך מותר להתחיל להביא את ביכורי היחיד משבעת המינים. אמנם נראה שרוב הפירות ברוב הארץ מבשילים בשלב מאוחר יותר של הקיץ, ולכן נראה שרוב עם ישראל הביאו את הביכורים בחודש תשרי לקראת חג הסוכות, אך ייתכן שבמקומות מסויימים הפירות ממהרים להבשיל (המשנה מזכירה את "הר צבועים" בהקשר הזה, שהוא כנראה באיזור ואדי קלט) ואז החקלאים יבקשו להביא את הביכורים כבר ביום זה, למחרת שבועות. ומאחר וחודש תשרי שופע בחגים שדורשים הרבה התבוננות והכנה, נקדיש את הימים הקרובים להתבוננות במצוות הבאת ביכורי היחיד למקדש.
כתרגול מעשי להיום אני מזמין אותך לשאול את עצמך מה היית עושה היום לו בית המקדש היה בנוי והיית בירושלים? עם מי היית חוגג וכיצד ומה עוד היית רוצה להספיק היום?
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate