הלכות שבת הן אחד התחומים המפורטים ומורכבים בעולם ההלכה, למרות שבתורה עצמה אין כמעט התייחסות לפרטי המלאכות, מלבד תיאור כללי של "לא תעשה כל מלאכה", כפי שאמרו חז"ל שהלכות שבת הן "כהררים התלויים בשערה". כידוע, במעמד הר סיני כאשר הקב"ה ציווה על השבת, בתיאור בפרשת יתרו מופיע הציווי "זכור את יום השבת לקדשו" ואילו בפרשת ואתחנן מופיע "שמור", וחז"ל אומרים ש"זכור ושמור נאמרו בדיבור אחד". עד כה נגענו בעיקר בהיבט של ה"זכור" – הדלקת הנרות, סעודות השבת, וכמובן שגם כבוד השבת, ניקיון הבית, החלפת הבגדים, כל אלה הם חלק מהתרוממות העולם החיצוני ביום השבת, המחייבת לכבד ולהוקיר גם את המרחבים שביום יום פחות מקבלים התייחסות ומשמעות בעבודת ה'.
היום נתבונן בהיבט של "שמור" וננסה להבין את המשמעות הרוחנית של איסורי המלאכה בשבת. כידוע, הקב"ה ברא את העולם ב"עשרה מאמרות" כלומר באמצעות הדיבור. בכל דיבור ודיבור המציאות פשוט התהוותה על פי הדיבור. אם כך, כאשר הוא שבת ממלאכתו ביום השבת, הכוונה היא שהוא הפסיק לדבר ועבר לעולם המחשבה והדומיה. חז"ל מלמדים אותנו שהיתה מחשבה שקדמה לעולם, והיא נרמזת במילה "בראשית", כפי שמתרגם תרגום יהונתן "בחכמתא". בריאת העולם במחשבה היא בריאת פנימיות העולם, כלומר עולם הנשמות, והדיבור ברא את חיצוניות העולם. כאשר העולם החיצוני היה מוכן בבחינת כלי, יכלה הנשמה להיכנס אליו וזוהי בריאת האדם שכלל את כניסת הנשמה הפנימית לתוך הגוף החיצוני וחיבור עמוק ביניהם, ואז הושלמה הבריאה ונכנסה השבת, וזהו עניין "סוף מעשה במחשבה תחילה".
אדם הראשון היה ראוי להיות בעולם שכולו שבת, ליהנות בגן עדן מעולם מתוקן ושפע אינסופי, ולפי הסבר הרב ראובן ששון הוא גם קיבל את הכח לפעול בעולם באמצעות כח הדיבור, ממש כפי שהקב"ה פעל בעת הבריאה. אלא שבחטא אדם הראשון הוא ספג לתוכו את חיצוניות העולם וכעת הכל התערבב ונפל, וכדי לחזור ולתקן את המציאות יש צורך לפעול בבחינת המעשה, ולא רק בדיבור, כפי שנאמר "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם".
כאשר אנו מתבוננים ברשימת המלאכות המופיעות במשנה בשבת פרק ז, ניתן לחלק אותן למספר קבוצות, שרומזות על הדברים שנפלו בחטא אדם הראשון. המלאכות הראשונות מהזורע ועד האופה, רומזות על תהליך הכנת הלחם, המכונה "סידורא דפת", כי זה כמובן הקללה הראשונה שאדם הראשון קיבל – "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" במקום לאכול מעץ הגן. לאחר מכן יש רשימה מ"הגוזז את הצמר" ועד "התופר והקורע" שעניינה הכנת הבגד, שהרי לאחר החטא גילו אדם ואשתו שהם ערומים והיו צריכים להתחיל להכין בגדים. הרשימה השלישית מ"הצד צבי" ועד "הכותב והמוחק" קשורה לעניין הכנת הספר, מאחר וגם הדעת הפכה להיות חיצונית לאדם לאחר אכילה מפרי עץ *הדעת* . המלאכות האחרונות הן כלליות. יוצא של"ט המלאכות שהאדם צריך לעשות *בכל יום* הן בבחינת 39 מלקות שהוא קיבל על מנת לתקן את העולם חזרה מהשפעת חטאו, ולברר ולהעלות אותו חזרה לבחינת מציאות שטרם החטא. רעיון זה שמעתי לראשונה מפי ר' ארז ניר.
ואכן ההגדרה של כל מלאכה היא לא עניין של טרחה לעומת מנוחה, אלא עניין של תיקון ובירור המציאות. לדוגמה אדם יהיה חייב על מלאכות הקורע והמוחק רק אם הן נעשו לשם תיקון (לדוגמה מחיקה לצורך כתיבה באותו המקום), אבל אם זה סתם קלקול או השחתה לא חייבים על המלאכות מדין תורה. בגמרא מקשרים חז"ל את כל ל"ט המלאכות לתהליך בניית המשכן. המשמעות של זה היא שבניית המשכן (והמקדש כמובן) למעשה מתקנת את המציאות כולה ויוצרת מעין "גן עדן" קטן בתוך המציאות עצמה.
ביום השבת העולם כולו מתעלה חזרה לבחינת המציאות שלפני חטא אדם הראשון, ולכן לעשות מלאכה ביום השבת זה כמו להיכנס לגן עדן ולהתחיל לכרות או לשתול עצים וכאילו לומר לקב"ה – אני יודע יותר טוב ממך איך זה צריך להיראות… ביום השבת אנחנו מתעלים מבחינת המעשה שאליה נפלנו בעקבות החטא, ונשארים במדרגת תיקון המציאות באמצעות הדיבור, ולכן בשבת יש המון עניין של דיבורי קדושה – תפילות, לימוד תורה, שירי שבת וכו', שבאמצעותם אנחנו משפיעים ומעלים את המציאות ממש כמו שהקב"ה ברא את העולם בדיבור. לכן יש להימנע מדיבורי חול כי אז מדרגת הדיבור נופלת חזרה לעולם החיצוני המעשי במקום להתעלות לעולם המחשבה הפנימי.
כזכור, זכור ושמור נאמרו בדיבור אחד. אמנם אצלנו יש הפרדה בין ההתעלות מעולם המעשה ושביתה ממלאכה, לבין הרעיון החיובי של זכירת השבת באמצעות הדיבור, אך בשורש אצל הקב"ה זה הכל עניין אחד.
ההסבר הזה מאיר באור חדש לא רק את השבת עצמה, אלא גם את המלאכה בימי החול. זהו תהליך שיש לו משמעות וחשיבות רוחנית, של בירור ותיקון המציאות בעקבות חטא אדם הראשון, וכך אנו לוקחים חלק במסע התיקון בן 6,000 השנה חזרה אל גן עדן! אלא שבשבת אין טעם ואפילו אסור לעשות את התיקון הזה שהרי העולם כבר מתוקן ואם נמשיך לתקן אותו אחנו מראים שהוא פגום חלילה.
אשמח לשמוע אם ההסבר הזה מאיר באור חדש את שמירת איסורי השבת.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate