בהקבלה בין הבית הפרטי בשבת למקדש, ראינו את ההקבלה בין הדלקת הנרות למנורת המקדש, וההקבלה הפשוטה השניה היא בין השולחן הערוך לתפארת וסעודות השבת, לבין שולחן הפנים.
בין הכלים שהיו במשכן/מקדש, אין ספק שהשולחן הוא חידה לא קלה. בשביל מה בכלל צריך שולחן ב"בית של ה'"? ומה עניין לחם הפנים? בשביל להיכנס לעומק של משמעות סעודות השבת, נתבונן מעט בעניין השולחן, לחם הפנים וגם המן שירד לישראל במדבר.
בפרשת תרומה אותה נקרא בקרוב מופיע הציווי לבנות את השולחן, ובסופו מוזכר לחם הפנים: "וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד." מפסוק זה אנו לומדים שיש עניין שהלחם יהיה באופן תמידי על השולחן, ממש כמו אור המנורה המאיר "תמיד" ואש המזבח הבוערת "תמיד". בנוסף – הלחם נקרא לחם "פנים" והוא נמצא "לפני ה'". ניתן לקרוא כאן את הרעיון של "פנים בפנים", כלומר עצם קיומו של שולחן ועליו לחם מבטא חיבור מאוד עמוק בין עם ישראל לקב"ה, בלי להתייחס לעניין האכילה. ובאמת אם נתבונן במקרא נראה שבכל מקום שבו היתה כריתת ברית שני הצדדים אכלו יחד לחם, כאשר עצם הסעודה המשותפת היא ביטוי לברית. בכך, השולחן הוא המשך לברית הכתובה הנמצא בתוך ארון "הברית" בקודש הקדשים, אלא שכאן זה כבר לא רק "חוזה כתוב" אלא זה מעין "חיים משותפים".
לעומת זאת, בספר ויקרא מופיע הציווי על לחם הפנים באופן שונה: "בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה' תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ…". כאן אנו רואים שעריכת הלחם החדש על השולחן נעשית דווקא בשבת, ואת הלחם שמוחלף אוכלים הכהנים, לא כחלק מהעבודה עצמה אלא כמעין מתנת כהונה. עריכת הלחם אכן מכונה כאן ברית עולם. בדומה לאש התמיד במזבח שקיימת תמיד, אבל היא מתחדשת באמצעות קרבן התמיד בבוקר וערב, גם הברית על השולחן קיימת תמיד אבל היא מתחדשת דווקא בשבת. קשר הברית בין עם ישראל לקב"ה מאיר במיוחד בשבת, ו12 הלחמים כנגד 12 שבטי ישראל מבטאים זאת, כמו גם הלבונה שמוקטרת כזכרון לפני ה'. אם כך, בהמשך להקבלה אותה ראינו בין שולחן השבת לשולחן במקדש, לפי האריז"ל גם הלחם אותו אוכלים בסעודה רומז ללחם הפנים.
כיצד נוכל להתחבר לרעיון הזה באופן מעשי במהלך סעודות השבת?
הרגע שבין נטילת הידיים לבין ברכת המוציא הוא רגע של שקט שיכול להיות רגע לא קצר. אפשר להשתמש ברגע הזה כהזדמנות להיזכר בבית מקדש של מעלה ולראות את נשמתנו ככהן במשמרת הכהונה הנמצאת שם כעת. והנה אנו רואים בדימיוננו את שולחן הפנים, והנה מסירים את הלחם שהיה השבוע על השולחן ומחליפים אותו בלחם חדש. את הלחם שהוסר בוצעים ומחלקים בין כל הכהנים במשמרת, וגם אנחנו מקבלים חתיכה אחת ועוד רגע נוכל להרגיש את הנס שהתרחש שם שגם לאחר שבוע היה הלחם חם וטרי "כביום הילקחו". וכאשר אנו טועמים את חלת השבת ננסה לטעום בה את טעם לחם הפנים החם והטרי… ונזכור שלא מדובר פה רק ב"מתנה" לכהנים, אלא בביטוי מוחשי לברית הנצחית בין עם ישראל לקב"ה!
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate