בתרגיל הקודם ראינו שהמניעה היחידה שעצרה את ההזדמנות להמליך את זרובבל ואסתר למלכי יהודה שמביאים את בשורת המקדש לעולם כולו, היתה המניעה הפנימית המנטלית ולא מניעה חיצונית. כלומר תפיסה גלותית שהשתרשה בתודעה היהודית במשך 70 שנות גלות, והתבטאה בסירוב של היהודים לממש את הציווי של מרדכי לבזוז את השלל ולהצטייד לקראת העליה לארץ ישראל ובניית המקדש (על פי פירוש ר' צדוק הכהן מלובלין). אך כפי שרמזנו, למרות שהמגילה מסתיימת, הסיפור אינו מסתיים כך.
שנתיים לאחר סיפור המגילה אחשורוש מת, ובנו דריוש (המכונה דריוש השני/האחרון/הפרסי) עולה לשלטון. נזכור שבאותה תקופה בארץ ישראל, *בית המקדש נמצא עדין תחת הקפאת הבניה* בעקבות מכתבי השטנה שכתבו צרי יהודה (ככל הנראה בהובלת המן ובניו) לאחשורוש.
אך כפי שכבר הזכרנו, גלגלי הגאולה אינם עוצרים בגלל בחירות כאלו ואחרות של בני האדם. אם לא זכו להביא את הגאולה בבחינת "אחישנה", כלומר בכח הבחירה החופשית והרצון הפנימי לזרז את הגאולה, הרי הקב"ה דואג לקדם אותה "בעתה", כלומר בזמן שבו נקבע מראש שהוא ה"דדליין" האחרון שעד אליו חייבת הגאולה להתקדם.
והנה, בשנה השניה למלכות דריוש, *70 שנה בדיוק לחורבן בית המקדש הראשון* , מתרחש פרץ נבואה אדיר בעם ישראל. וכדברי הגמרא במסכת מגילה: "ברוך בן נריה, ושריה בן מעשיה, ודניאל, ומרדכי בלשן, וחגי, זכריה ומלאכי – כולן נתנבאו בשנת שתים לדריוש". חלק מהנבואות התרחשו ממש באותו יום ע"י שני נביאים שונים! פרץ הנבואה מתחיל עם חגי הנביא, בראש חודש אלול של שנה זו. חגי אומר לעם ישראל – מספיק לשבת בבית שלכם כשבית ה' עומד בחרבנו! "עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת!". ואם אתם חושבים שיש לכם קושי כלכלי לבנות בגלל הבצורת – דעו שהבצורת היא בגלל ההימנעות מבניית המקדש, ולא הפוך!
נקודה נוספת שחגי הנביא מדגיש – בעת הנחת היסודות למקדש השני, הכוונה היתה לשחזר את מקדש שלמה ולכן יצרו קשר עם אנשי צור במטרה להביא ארזי לבנון. אלא שהכוונה הזו היתה אולי נכונה לכתחילה אם כל עם ישראל היה עולה בהצהרת כורש, או לפחות לאחר נס פורים. אך במציאות שנוצרה, הגיע הזמן לשנות תפיסה – פשוט לבנות עם מה שיש. לקחת עץ, לעלות להר ולבנות את הבית!
כאשר קוראים את הנבואה בהקשר הרחב שלה אותו הבאנו לאורך הלימוד, מבינים את עומק המהפיכה שדרשה לא פחות מ-7 נביאים שיעודדו אותה. הרי שום דבר לא השתנה מבחינה פוליטית, וצו ההקפאה עדין בתוקף. אלא שהגיע הזמן להשתחרר מהתודעה הגלותית הכפופה למעצמה, ולהתחיל לעשות מה שנכון עבור היהודים, ובמילים אחרות – לבנות את בית המקדש *על אף ובניגוד לצו מאת המלך הפרסי, שליט העולם!* .
באופן מדהים ומפתיע, מלבד אנשי נינוה בספר יונה, נראה שזו הפעם היחידה שדברי הנביא פשוט מתקבלים ע"י העם כפשוטם: וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֹל שְׁאֵרִית הָעָם בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיהֶם… וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם". פשוטו כמשמעו. אם זה כל כך פשוט, מדוע זה לא קרה עד עכשיו בכל 18 השנים של ההקפאה? יתכן מאוד שהתשובה היא נס פורים. אותה התעוררות רוחנית וצבאית שלא השאירה ליהודים ברירה אלא לקחת אחריות לגורלם ולהילחם על חייהם כפשוטו, לאחר קרוב לשנה של התארגנות והתכוננות צבאית, אולי לא הביאה לבניית המקדש מיידית, אבל כנראה שכן זרעה זרעים של שינוי תודעתי, לפחות בקרב יהודי ארץ ישראל, זרעים שנבטו והופיעו במציאות כהיענות מלאה לקריאת הנביא חגי לקום ולבנות את בית ה' למרות ההקפאה.
את המשך הסיפור אנו לומדים מספר עזרא פרק ה. כמובן שברגע שחודשה מלאכת הבניה, אותם צרי יהודה ש"הלשינו" עליה מלכתחילה, שולחים מיד אגרת למלך פרס. אלא שהפעם נמצא בארמון – דריווש, שהנו בנו של אחשורוש אבל גם בנה של אסתר המלכה לפי רוב הדעות (אמנם, יש שהעלו השערה בעקבות פירוש התוספות למסכת מגילה דף יג עמוד ב שדריוש היה בנו של מרדכי, אולם ר' יהודה ברבי סימון בויקרא רבה יג אומר במפורש שהיה "טהור מאמו וטמא מאביו"). ללא ספק אסתר ומרדכי המשיכו ללוות ולייעץ לו (אם כי יתכן שמרדכי חזר לארץ ישראל להשתתף שוב בהקמת המקדש, אשמח למקורות בעניין למי שמכיר). הם דואגים שבתגובה לאיגרת, הוא יבדוק את העניין בארכיון המלכותי, ושם הוא מוצא את הצהרת כורש המקורית. תגובתו מדהימה – לא רק שהוא מאשר את המשך הבניה, הוא שולח אספקה משמעותית למימון צרכי המקדש ומוציא צו שכל מי שיפריע תיעקר קורה מביתו והוא יתלה עליה! אין ספק שעונש זה רומז בצורה שלא ניתן לפספס לתליית המן ובניו.
ואכן בניית המקדש מתחדשת במלוא המרץ, וחנוכתו מתקיימת בג' באדר 4 שנים לאחר מכן, וחודש אח"כ עושים כולם את קרבן הפסח ואת חג המצות "בשמחה". יוצא מכך שסיפור פורים השלם מסתיים בכך שבית המקדש השני כן נבנה בעקבות סיפור המגילה! מה היתה מהותו של המקדש השני ומדוע הוא נחרב בסופו של דבר, את זאת נראה בתרגיל הבא.
כסיכום ללימוד סיפור פורים והמגילה עד שלב זה (אל דאגה, עוד לא סיימנו…), קיבלתי מהרב אדלר רשות לפרסם כאן קובץ עם "ציר הזמנים" לכל סיפור פורים, המובא בספרו "ימי מרדכי". הפלא בתרשים הזה הוא שהוא בנוי מ-6 שכבות שונות שכל אחת מראה פרספקטיבה כרונולוגית אחרת של הסיפור, מהרמה הרחבה ביותר של מיקום על הטווח שמאז בריאת העולם, ועד לרמה הפרטנית של הימים בהם התרחש המהפך. להורדת התרשים כPDF לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/luzpurim
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate