בדמיוננו, אנחנו עדין בירושלים הבנויה, חוסים בצילו של בית המקדש השלישי. כזכור, ביום י"ד שחטנו את קרבן הפסח ובלילה עשינו את הסדר יחד עם כל עם ישראל, ונולדנו איתם מחדש כתאים קטנים המרכיבים גוף אחד גדול – כנסת ישראל.
למחרת, ביום טוב הראשון של החג, עלינו שוב למקדש וקיימנו מצוות ראיה עם קרבן "עולת ראיה", וכמובן שמחנו עם קרבן חגיגה של יום טוב (בנוסף לקרבן החגיגה של פסח שהוקרב ביום י"ד) ועוד שלמי "שמחה". למרות שהזמנו חברים, בני משפחה, עניים ולויים, עוד נשאר לנו בשר רב איתו נמשיך לשמוח גם היום, בחול המועד. את היום הזה אנו מתחילים בעליה נוספת למקדש, והפעם נקריב איתנו קרבנות שהתחייבנו עליהם או נדבנו אותם לאורך החורף ולא היתה לנו הזדמנות להקריב אותם, למעט קרבן תודה אותו אי אפשר להביא בחול המועד פסח מאחר וכזכור יש להביא איתו גם לחמי חמץ.
לאחר תפילת שחרית וברכת כהנים המונית במקדש, ושירה וריקודים בהלל בליווי מקהלת ותזמורת הלויים, זכינו שוב לשמוע את שירת הלויים בעת הקרבת התמיד וקרבן מוסף וכן להריח את ריח קטורת השחר. לאחר מכן הקרבנו את הקרבנות השונים שהבאנו וקיימנו את המצווה לשמוח במועד עם בשר השלמים וכמובן יין, עוד נשאר לנו להחליט מה לעשות ברובו של היום 🙂
חלק מהחברים בוחרים כבר לעזוב את ירושלים ולהתחיל לחזור לביתם. חלק בוחרים להישאר לשבת חול המועד, לשמוע במקדש את מגילת שיר השירים ולהרגיש כיצד היא הופכת למציאות פה במקדש, וחלק נשארים לאורך כל המועד עד לחג השני.
ומה עושים במשך היום?
כמובן זוהי הזדמנות מיוחדת ללמוד תורה ישירות מפי גדולי ישראל, חכמי הסנהדרין ושאר תלמידי החכמים אשר בירושלים. כפי שאומרת הגמרא בפסחים שיש לחלק את המועדים "חציו לאכילה ושתייה וחציו לבית המדרש".
במקרים דחופים ניתן גם לקיים דיונים בבתי הדין. מי שאיבד או מצא אבידה הולך ל"אבן הטוען" שם היו נפגשים המאבדים והמוצאים.
ברחובות ירושלים אנו פוגשים את המוני בית ישראל מהעולם כולו, הלבבות נפתחים ויש תחושה שכולנו משפחה אחת גדולה. אחרי הצהרים נלך לטייל קצת במעיינות היפים של ירושלים ואולי נצליח לחטוף טבילה לפני שנעלה שוב למקדש לתפילת מנחה המונית במקביל להקרבת קרבן תמיד של בין הערבים וכמובן הזדמנות נוספת לשמוע את הלויים ולהריח את הקטורת. אכן, יום של חוויה והתעלות למשפחה כולה!
וגם אם כיום אנו עדיין לא זוכים לחוות את החלום בגופנו, נוכל להחזיק את הדימיון לאורך היום ולזכור כל הזמן איך זה אמור להיראות, לא לתת למציאות הנוכחית לבלבל או להסיט את הציפיה שלנו שבכל יום המצב יכול פתאום להשתנות! ונזכור שבעולם הנשמות, בית מקדש של מעלה בנוי תמיד בשיא תפארתו, ממשיך שפע חיים וברכה לעולם כולו, ונשמותינו יכולות לבקר שם בכח דימיוננו, ולהתחבר לזרם החיים השופע משם לעולם כולו.
הלילה נתחיל את היום השני לעומר, שמידתו היא גבורה שבחסד. נשים לב שגם במקדש שהינו מקור של חסד ושפע לעם ישראל ולעולם כולו, השפע לא מגיע סתם ככה, אלא יש כאן מערכת הדדית שבה עם ישראל מקריב קרבנות מאוד מסויימים בזמנים מסוימים עם הלכות מאוד מסוימות וברורות. התהליכים האלה יוצרים כלים לשפע להופיע בעולם בצורה מתוקנת. דבר זה נכון למעשה לכל עולם ההלכה שיש בו היבט מגביל ומצמצם אך למעשה הוא בונה כלי שדרכו השפע יכול לרדת בצורה מתוקנת מידה כנגד מידה, וללא הבושה שעלולה ללוות קבלת חסד שניתן כ"מתנת חינם". זוהי מידת *ה"גבורה שבחסד"* המאפיינת את היום השני של חול המועד שיתחיל הלילה. גם כשאנחנו מיטיבים לזולת נוכל לשים לב כיצד לעשות זאת באופן שלא יביא לו בושה, ולפעמים החסד האמיתי יהיה למנוע ממנו את מה שנתפס בעיניו כחסד (כמו למשל במקרה של ילד שמבקש משהו שמזיק לו או שצריך ללמוד איך להסתדר לבד). אך כדאי לזכור וגם להזכיר שגם גילוי הגבורה הזה הוא חלק מהמגמה להיטיב חסד אמיתי.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate