לאחר שעסקנו בנושא ההיטהרות לקראת הקרבת הפסח באמצעות התבוננות בפרשת פרה, וכן ראינו את היסודות של קרבן פסח באמצעות התבוננות על פסוקי פרשת "החודש" העוסקים בעיקר בפסח מצרים, נרים את המבט אל העתיד. ביום מן הימים נוכל להקריב קרבן פסח! מבחינה הלכתית, מאחר ו"מַקְרִיבִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת" וכמו כן "טֻמְאָה דְּחוּיָה בַּצִּבּוּר", הרי שטכנית ניתן לעשות זאת כבר השנה! לכן בפועל, האפשרות הזו תלויה רק בדבר אחד – ברצון של עם ישראל. אם נרצה – אין זו אגדה או לימוד תיאורטי, אלא הלכה למעשה. וכדי שעם ישראל ירצה, אנחנו צריכים פשוט להגדיל את המעגלים של האנשים הפרטיים שרוצים, ולהכניס עוד אדם ועוד אדם למעגל הזה. וכדי שיהיו אנשים שרוצים, כדי שאנחנו באופן אישי נרצה, אנחנו צריכים להתבונן על השלבים המעשיים בדרך לליל הסדר כאילו יש אפשרות להקריב את הפסח, ונשתמש בכח הדימיון כדי לנסות לצייר לעצמנו כיצד זה יראה. ננסה להתחבר למשמעות העמוקה של הפרטים ההלכתיים והמעשיים, כאשר השאיפה שלנו היא לצייר חזון שמעורר התלהבות וכיסופים להגשמתו!
לאורך כל הדרך אני מזמין אותך לזכור את עיקרון "בית מקדש של מעלה" שמלווה אותנו. לפי העיקרון הזה, גם כאשר בית מקדש של מטה אינו קיים, השורש הרוחני של המקדש, המכונה נשמת המקדש, קיים תמיד. כל פעולה שאמורה להתקיים במציאות מתקיימת ברמה הנשמתית-שורשית בבית מקדש של מעלה, וזה אומר שבכל מקרה יש לנו את האפשרות לעשות את הפסח השנה בבית מקדש של מעלה! השאלה האם נזכה לעשות זאת גם ברמת הגוף ולא רק ברמת הנשמה…
לאחר הקדמה זו נתחיל להתבונן על ההכנות לפסח על ציר הזמן (והכוונה כמובן ליום הפסח, י"ד בניסן, ולא לחג המצות…). מלבד ההיטהרות באפר הפרה האדומה, הפעולה הראשונה שיש לעשות היא ההתמנות על קרבן הפסח. בקרבן פסח ישנם מספר דינים ייחודיים שאין באף קרבן אחר, ואחד מהם הוא דין ה"חבורה". בלימוד פרשת החודש ראינו שבני ישראל נצטוו שכל משפחה תיקח שה בי' בניסן מתוך כוונה לאכול את כל השה בליל פסח, ורק אם המשפחה לא יכולה לסיים את כל השה לבד, היא מתחברת למשפחות נוספות שיעשו יחד את הפסח. כלומר בבסיס – ה"חבורה" היא בעצם המשפחה. כבר בתורה מונחת האפשרות לעשות את החבורה על בסיס כמה משפחות, וממילא ברור שאם יש אנשים ללא משפחה הם יוכלו לעשות חבורה משל עצמם, ולכן להלכה כל מי שרוצה יכול להתמנות לחבורה, ממש כמו שבימינו כל מי שרוצה יכול לעשות את ליל הסדר עם מי שהוא רוצה… אבל אם נסתכל על המציאות ברירת המחדל היא שמתכנסים לפי משפחות ורק במקרים מיוחדים זה קורה אחרת.
לכן כאשר המשנה בפסחים מקדישה את פרק ח' לנושא ההתמנות לחבורה, היא מתחילה בשאלה מה דין אישה שהתחתנה ובעצם עוברת משייכות למשפחה אחת למשפחה אחרת. כי המודל הבסיסי של החבורה הוא המשפחה.
אם כך, אנו יכולים להתחיל לדמיין שכבר אין צורך לשאול היכן נעשה את ליל הסדר, כי יש רק אפשרות אחת – בירושלים כמובן, יחד עם כל עם ישראל שיגיע מכל הארץ! (וכמובן מכל העולם אם יש כאלה שעוד לא נמצאים בארץ…). אותם מיליוני אנשים לא מגיעים לירושלים כאוסף של אנשים בודדים, אלא חבורות חבורות. פעולת ההתמנות במצרים היתה צריכה להיות בי' בניסן, אך זהו דין ייחודי לפסח מצרים. להלכה ניתן להצטרף או לצאת מחבורה עד לרגע השחיטה. חשוב לומר שאת ההתמנות ניתן לעשות גם בימינו, בתור פעולה קטנה שאותה כן ניתן לעשות, מתוך אמונה שבאמת בכל יום המציאות שלנו יכולה להשתנות והאפשרות להקריב את הפסח תיפתח לפתע. מכון המקדש מכין בכל שנה כבשים כשרים להקרבה וניתן להתמנות עליהם בתשלום סמלי של מספר שקלים באתר שלהם. חפשו בגוגל "מנוי לקרבן פסח מכון המקדש" או היכנסו לכאן: https://www.temple.org.il/קרבן-פסח . כמובן שלא מדובר על הקדשה של הקרבן אלא על הכנה של כבשים ראויים להקרבה. במידה והדבר לא יתאפשר הכסף ישמש להמשך קידום ההכנות להקמת המקדש באמצעות המכון.
לסיכום – ראינו היום את ההיבט המעשי הלכתי של ההתמנות על קרבן הפסח, והיערכות להקרבה לא כאדם יחיד אלא כחלק מקבוצה או משפחה גדולה יותר, וראינו שזו פעולה שאפשרית גם בימינו. בתרגיל הבא נתבונן על המשמעות והמהות של פעולה זו.
כתרגול מעשי אני מזמין אותך להחזיק את המחשבה הזו לאורך הימים הקרובים, תוך כדי ההכנות לחג המצות המתקרב, ולחשוב אילו הכנות היינו עושים השנה אם היינו יכולים להקריב את הפסח. מתי היינו הולכים להיטהר, עם מי היינו מתמנים לחבורה, היכן היינו ישנים בירושלים (על כך נאמר "מֵעוֹלָם לֹא אָמַר אָדָם צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם"…) ועוד שאלות מעשיות שיכולות לצוף. וכמובן – מוזמנים לשקול לבצע את ההתמנות לקרבן הפסח בפועל, כפי שציינתי. אשמח לשיתופים של מחשבות ושאלות בעקבות הדברים.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate