סיימנו את ההתבוננות ב"פרשת החודש", וכעת נתבונן בהפטרה המיוחדת לשבת זו. זוהי הפטרה מיוחדת שפותחת באירוע שיתרחש בבית המקדש השלישי בתאריך שחל היום – ראש חודש ניסן! כדי להבין זאת לעומק, נתבונן היום במשמעות התאריך הזה, ובתרגיל הבא נחזור ונעיין בהפטרה עצמה.
אז מה כל כך מיוחד בראש חודש ניסן? זהו התאריך שבו משה מקבל לראשונה את הציווי לעשות את קרבן הפסח לקראת היציאה ממצרים ("פרשת החודש" אותה למדנו בעיון בימים האחרונים). שנה אחת בדיוק קדימה, וביום הזה הוקם לראשונה "בית מקדש" הלא הוא המשכן אשר אשר נקרא "אוהל מועד" והיה למעשה "בית מקדש נודד". במילים אחרות, זו הפעם הראשונה מאז גירוש אדם הראשון מגן עדן שבה הקב"ה השרה את שכינתו בעולם הגשמי בין בני האדם, ובכך התגשם חזון פשט הפסוק "ושכנתי *בתוכם"!*
אמנם, יש חוסר בהירות בפסוקים מה בדיוק קרה בא' בניסן, ויש על כך מחלוקת תנאים ובעקבותיה מחלוקת פרשנים. ר' עקיבא אומר שאכן המשכן הוקם בא' בניסן, כפי שמובן מפשט הפסוק: וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן. סביר להניח שלמחרת התחילו 7 ימי המילואים (במקביל להקרבת קרבנות הנשיאים לחנוכת המזבח), מה שאומר שהיום השמיני היה בט' בניסן, ולמחרת בי' בניסן משה ואהרון קיבלו את הציווי על סדר הכניסה לקודש הקדשים, ויתכן שאהרון אף ביצע אותו, כתיקון לחטא נדב ואביהוא.
אך לדעת חכמים ובעקבותיהם רוב פרשני המקרא, הקמת המשכן התחילה בכ"ג באדר, כך שא' בניסן הוא היום השמיני והוא יום השראת השכינה בעם ישראל! ולמחרת התחילו קרבנות הנשיאים שנמשכו עד י"ג ניסן ולמחרת עשו את קרבן הפסח בפעם הראשונה מאז יציאת מצרים.
כך או כך, ברור שיום זה א' ניסן הוא תאריך מכונן בהקשר של השראת השכינה, וברור שזה לא עניין טכני שהרי סיום בניית המשכן ברמה הטכנית היה בתאריך כ"ה בכסלו (חנוכה!!) והקמתו נדחתה עד לא' ניסן.
חז"ל במסכת שבת מבארים את גדולת היום הזה (על פי שיטתם שהוא היה היום השמיני), בכך שנטל עשרה עטרות (כתרים): "רִאשׁוֹן לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, רִאשׁוֹן לִנְשִׂיאִים, רִאשׁוֹן לִכְהֻנָּה, רִאשׁוֹן לַעֲבוֹדָה, רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ, רִאשׁוֹן לַאֲכִילַת קָדָשִׁים, רִאשׁוֹן לִשְׁכֹּן שְׁכִינָה, רִאשׁוֹן לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, רִאשׁוֹן לְאִסּוּר הַבָּמוֹת, רִאשׁוֹן לָחֳדָשִׁים"
יתירה מזו, בתחילת מסכת ראש השנה מבואר שא' ניסן הוא ראש השנה "למלכים ולרגלים". בגמרא מופיעה מחלוקת בין ר' אליעזר לר' יהושע באיזה תאריך נברא העולם ומתי ייגאל: תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם בְּתִשְׁרֵי נוֹלְדוּ אָבוֹת… בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּתִשְׁרֵי עֲתִידִין לִגָּאֵל. ר' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם בְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת… בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּנִיסָן עֲתִידִין לִגָּאֵל.
בסדרה שתעסוק ביחסי היום והלילה בחודש חשון נראה שיש שאלה האם היממה מתחילה ביום או בלילה, וכנגדה יש שאלה מתי מתחילה השנה – בתשרי (תחילת החורף) או בניסן (תחילת הקיץ). כמובן ששתי התשובות נכונות וכל אחת מדגישה היבט אחר. האריז"ל מסביר את המחלוקת בין ר' אליעזר לר' יהושע שאכן שניהם צודקים, אלא שתשרי הוא ראש השנה לחיצוניות העולמות (בו נברא גוף אדם הראשון), וניסן הוא ראש השנה לפנימיות העולמות (ובו נבראה נשמת אדם הראשון, קודם שירדה לגופו).
ממילא, ברור מדוע השראת השכינה קרתה לראשונה בא' בניסן, שכן זהו האירוע בה"א הידיעה שמבטא את השלמות של פנימיות העולמות, זוהי התכלית לכל קיום העולם החיצוני – כדי שתוכל להופיע בו הקדושה הפנימית וייסגר הפער בין הפנים לחוץ, בין הגוף לנשמה, ברמה האישית וברמה העולמית.
בהקשר זה מעניין לציין ששלמה המלך התחיל את בניית המקדש הראשון בחודש איר וסיים אותו בחשון, אך בחר לחכות עם חנוכת בית המקדש עד לחודש תשרי הבא (ולא ניסן!). יתכן שמטרתו של שלמה היתה לסיים את תיקון חיצוניות העולמות ולכן בחר לעשות את חנוכת המקדש דווקא אז.
לאחר שראינו את הסקירה של הקשר העמוק בין ראש חודש ניסן לבין עניין המקדש, נחזור להפטרת "שבת החודש" אותה קראנו לאחרונה. ההפטרה הינה בספר יחזקאל, והיא חלק מרצף פרקים שבו יחזקאל רואה במראה הנבואה את תהליך חזרת השכינה לבית המקדש לאחר הגלות. כמובן שיחזקאל נמצא בתקופת גלות בבל, כלומר לאחר חורבן בית המקדש הראשון, וממילא ברור שבית המקדש שאותו רואה יחזקאל בנבואתו הוא בית המקדש השני, שאמור היה להיות בית המקדש "האחרון".
ההפטרה מתחילה בנקודה בה יחזקאל מתאר תהליך "חיטוי" של בית המקדש השלישי אשר יתחיל ביום *ראש חודש ניסן* ויתרחש פעם נוספת ב-ז' בניסן, לאחר שבעה ימים. על אף שהתהליך מזכיר את תהליך חיטוי המזבח ביום כיפור, לא כתוב בתורה שיש לעשות אותו גם בניסן (וזוהי אחת הסתירות לכאורה בין ספר יחזקאל לבין התורה ועל כך נרחיב בתרגיל הבא), ולא ברור האם הוא נעשה פעם אחת כמעין חנוכת המקדש בדומה לשבעת ימי המילואים, או שמדובר בטקס שנעשה מידי שנה, כהכנת המקדש לקראת חג הפסח, ויש המפרשים שזוהי מצווה החוזרת כל שנה והתחדשה ליחזקאל במראה הנבואה.
מה שברור הוא שיום זה, ראש חודש ניסן, הוא יום מיוחד שבו מתחדשת בכל שנה ההארה של השראת השכינה בישראל ובכלל, ועל כן מתאים ביום זה לכוון את תפילותינו וכוונותינו שהשראת השכינה תתקיים לא רק בבית מקדש של מעלה, אלא תרד ותופיע גם בעולם הזה ויתקיים בנו שוב בקרוב "ושכנתי בתוכם"!
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate