היום, ל' כסלו, הוא תאריך מיוחד מאחר והוא חל רק בחלק מהשנים, המכונות שנים "מלאות" או שנים "כסדרן". לכן את התרגיל היום נקדיש לתופעה שגם היא מתרחשת רק בחלק מהשנים, אם כי בשכיחות נמוכה יותר, והיא "שבת שניה של חנוכה". מצב זה מתרחש כאשר היום הראשון של חנוכה חל בשבת, וממילא גם היום השמיני יחול בשבת. כפי שראינו, בשבת חנוכה ישנה הפטרה מיוחדת שניתן ללמוד ממנה רבות על מהות החג, על המנורה ועל המקדש בכלל! והיום נתבונן על הפטרת שבת שניה של חנוכה ונשאל את עצמנו מה חז"ל ביקשו ללמד אותנו בכך שקבעו דווקא אותה לשבת זו.
ההפטרה לקוחה מספר מלכים א פרק ז ועוסקת בסיום מלאכת בניית בית המקדש הראשון, וכמו שהפטרת השבת הראשונה היא למעשה גם הפטרה של פרשה רגילה (בהעלותך), גם הפטרת שבת שניה היא הפטרה של פרשת ויקהל או פקודי (תלוי במנהגים השונים) העוסקות בסיום מלאכת בניית המשכן.
למרות שברור שישנו קשר בסיסי בין סיום בניית המקדש לבין המהות של חג החנוכה כחנוכה מחדש של המקדש השני בימי החשמונאים, נראה שאין זה הסבר מספק לבחירה של חז"ל בהפטרה זו, מאחר וישנם פסוקים רבים המתארים את תהליך בניית המקדש, סיומו וחנוכתו, ואם כך יש עדין לשאול מדוע להתמקד דווקא בקטע הזה?
לעניות דעתי התשובה נעוצה בחידה מאוד מסקרנת המופיעה בהפטרה, וקשורה לעניין המנורה שהוא כל כך מרכזי בחנוכה. על מנת שלא להאריך, לא אביא כאן את ההפטרה כולה אלא רק הפסוקים הרלוונטיים: וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה' אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב *וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב. וְאֶת הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול* לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב.
פסוק זה מלמד אותנו ששלמה עשה בבית המקדש לא מנורה אחת, אלא עשר מנורות! והחידה מסתבכת עוד יותר כאשר אנו מוצאים מחלוקת לכאורה בין התיאור המופיע בספר מלכים לבין התיאור המקביל המופיע בספר דברי הימים. לפי ספר מלכים שלמה עשה רק שולחן אחד, אך לפי דברי הימים (ב', ד, ח) גם את השולחנות הוא עשה עשרה: וַיַּעַשׂ שֻׁלְחָנוֹת עֲשָׂרָה וַיַּנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול וַיַּעַשׂ מִזְרְקֵי זָהָב מֵאָה
אם כך, יש לשאול מספר שאלות:
מדוע שלמה המלך עשה עשר מנורות ולא מנורה אחת כפי שהיה במשכן שעשה משה?
האם הוא עשה שולחן אחד או עשרה, ומדוע יש הבדל בעניין זה בין ספר מלכים לספר דברי הימים?
האם עשר המנורות והשולחנות היו בנוסף למנורה והשולחן "המקוריים" שעשה משה (כלומר סה"כ 11 מנורות ו11 שולחנות) או שהם כלולים בעשר ואולי הם בכלל נגנזו?
האם הדליקו נרות על כל המנורות והניחו לחם הפנים על כל השולחנות, או רק על המנורה והשולחן שעשה משה?
בנוגע לשתי השאלות האחרונות שהן יותר "טכניות", התלמוד הבבלי במסכת מנחות (צט ע"א) וכן התלמוד הירושלמי (מסכת שקלים פרק ו הלכה ג) מסבירים שעשר המנורות ועשרת השולחנות שעשה שלמה היו *בנוסף* לאלו שעשה משה ומביאים מחלוקת תנאים האם הונח לחם והודלקו נרות בכל הכלים או רק באלה שעשה משה.
כעת ננסה למצוא תשובות לשאלות היותר מהותיות. כבר הזכרנו את הספר "אוצר המדרשים" אשר ליקט מדרשים מכל מיני תקופות, מדרשים שאת חלקם אנו מכירים רק בזכות עבודתו של הספר הזה. בנוגע לנושא שלנו, מובא מדרש שאומר שאכן עשר השולחנות והמנורות היו בנוסף לאלו שעשה משה, ואכן הניחו לחם והדליקו בכולם, אם כי תמיד התחילו מהשולחן והמנורה של משה. בנוגע להסבר מדוע הוסיף שלמה כלים נוספים, מובא הסבר מעניין:
"וַיַּעַשׂ שֻׁלְחֲנוֹת עֲשָׂרָה" – כְּדֵי לְהַרְבּוֹת זְרָעִים. וְלָמָּה לֹא עָשָׂה מֹשֶׁה אֶלָּא אֶחָד? שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִין בַּמִּדְבָּר לִזְרָעִים הַרְבֵּה, וְכֵיוָן שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה עֲשָׂאָן עֲשָׂרָה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת זְרָעִים
כלומר לשלמה היתה תפיסה שהמקדש הוא הכלי שדרכו יורדת הברכה לעולם. השולחן אחראי על הברכה הגשמית, ולכן היה מונח עליו לחם הפנים המבטא את הקשר והברית העמוקה בין עם ישראל לקב"ה שבאה לידי ביטוי דווקא דרך המזון. לשלמה היה ברור שבמדבר עם ישראל התפרנס מהמן שהיה "לחם מן השמים" וממילא לא היה צורך בברכה מיוחדת בזרעים, ולכן הספיק שולחן אחד. אך בארץ ישראל יש צורך להוסיף עשרה שולחנות שיהיו כלי להחזיק את הברכה ולהשפיע אותה לעם ישראל, כאשר המספר עשר מבטא כמובן את המציאות השלימה (בעשרה מאמרות נברא העולם, עשר ספירות, עשרת הדיברות וכו').
ומה לגבי המנורות?
"וַיַּעַשׂ אֶת מְנֹרוֹת הַזָּהָב עֶשֶׂר" כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה דִּבְּרוֹת, וְכָל מְנוֹרָה יֵשׁ בָּהּ שֶׁבַע נֵרוֹת, הֲרֵי ע׳ כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת – הָאֻמּוֹת מִתְכַּבְּשִׁין. וּמִיּוֹם שֶׁכָּבוּ הַנֵּרוֹת – מִתְגַּבְּרִין. וְתוֹרָה נִמְשְׁלָה כְּנֵר, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר
אם השולחן הוא כלי המשפיע את הברכה הגשמית לעם ישראל ולעולם כולו, הרי שהמנורה היא הכלי המשפיע את הברכה הרוחנית, הלא היא התורה. ההקבלה הבסיסית היא לעשרת הדברות. כלומר מטרת המנורות היא להעביר את דבר ה' לעולם, כפי שראינו בנבואת המנורה של זכריה שהוא שואל את המלאך על חזון המנורה "מה אלה" והמלאך עונה לו "זה דבר ה' אל זרובבל…". אבל המדרש ממשיך, המטרה היא לא להעביר את דבר ה' רק לעם ישראל, אלא לעולם כולו! בכל מנורה יש שבעה נרות, וסה"כ יוצא 70 נרות כנגד 70 אומות העולם, והנרות הדולקים נותנים את הכח לעם ישראל שהאומות יהיו "מתכבשין" לפניו. נשים לב שהניסוח כאן לא מדבר על כך שעם ישראל יכבוש צבאית את האומות האחרות, אלא האומות בעצם יבואו לעם ישראל ויבקשו "להתכבש" מלפניו. ואכן, כפי שנראה בסדרה שאחרי סוכות, זה בדיוק היה המצב בזמן מלכות שלמה, כאשר אומות העולם התפעלו והושפעו כל כך מהכח הרוחני של התורה והחכמה שיש בעם ישראל, שהם ביקשו להשתעבד "ולהתכבש" תחת מלכות שלמה, בלי שום צורך בהפעלת כח צבאי כלשהו, אלא רק מכח אור התורה שהאיר מתוך בית המקדש לעולם כולו! וכעת אנו מבינים שהארה עוצמתית זו כנראה נבעה מאותן עשר מנורות נוספות שדלקו במקדש וביקשו להביא את דבר ה' לא רק לעם ישראל (שזו אולי תפקידה של מנורת משה המקורית), אלא גם לאומות העולם.
נשארנו עם השאלה מדוע ספר מלכים מציג ששלמה עשה רק שולחן אחד ואילו לפי ספר דברי הימים מפורש שגם שולחנות הוא עשה עשרה, בדומה למנורות. למען האמת, לא מצאתי תשובה במקורות לשאלה זו, ואודה למי שיאיר את עיני עם הצעה לתשובה! אוכל להעלות השערה שאולי ספר מלכים מבקש להדגיש את ההשפעה הרוחנית המיוחדת שהיתה לשלמה על אומות העולם, ולכן הוא מדגיש רק את עשר המנורות, ואילו בנוגע לשולחן שמבטא את הברכה הגשמית לעם ישראל אין צורך להדגיש זאת במיוחד, ואילו ספר דברי הימים בא להדגיש יותר את הפן ההיסטורי המדויק בנוגע למקדש ולחשיבות שלו לעם ישראל (שהרי ספר זה נכתב בתקופת שיבת ציון בה עם ישראל התמודד עם אתגר הקמת המקדש מחדש לאחר הגלות). אך זוהי רק השערה וכאמור אשמח לשמוע הצעות נוספות.
לסיום, שאלת ההתמודדות עם אומות העולם והקשר וההשפעה של "אור התורה" להתמודדות הזו, היא שאלה שנוכחת בתקופתנו במלוא עוצמתה. להבנתי נראה שהפטרה זו והמדרש המבאר אותה, מאירים לנו מצד אחד ששורש ההצלחה של עם ישראל מול אומות העולם תלוי אך ורק בהארת התורה, ומצד שני – הארה זו צריכה להיות מקושרת ונובעת מתוך המקדש דווקא. ומה ההבנה שלך בנוגע למסר העולה מההפטרת שבת שניה של חנוכה? אשמח לשמוע שיתופים בהודעה חוזרת או בקבוצה.
(בהכנת תרגיל זה נעזרתי בשיעור של הרב אהרל'ה הראל על הפטרת ויקהל)
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate