במשך 3 שנים ו-8 חודשים נמנעו ישראל מלהתחתן בשל גזירת היוונים שכל כלה תהיה בלילה הראשון עם ההגמון (הנציב המקומי) במקום עם בעלה! התחושה הכללית היא של חוסר אונים אל מול מצב שלכאורה יכול להביא את ישראל לכליה… אך המדרש מספר על רגע השינוי, ואביא את הדברים כלשונם:
"עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה שֶׁל בַּת מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּשֵּׂאת לְבֶן חַשְׁמוֹנַאי וְאֶלְעָזָר הָיָה שְׁמוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם שִׂמְחָתָהּ הוֹשִׁיבוּהָ בְּאַפִּרְיוֹן, וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַסְּעוּדָה נִתְקַבְּצוּ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לִכְבוֹד מַתִּתְיָהוּ וּבֶן חַשְׁמוֹנַאי – שֶׁלֹּא הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר גְּדוֹלִים מֵהֶם.
וּכְשֶׁיָּשְׁבוּ לִסְעֹד, עָמְדָה חַנָּה בַּת מַתִּתְיָהוּ (לפי מקורות אחרים שמה מרים) מֵעַל אַפִּרְיוֹן וְסָפְקָה כַּפֶּיהָ זוֹ עַל זוֹ וְקָרְעָה פּוּרְפֵּרוֹן שֶׁלָּהּ וְעָמְדָה לִפְנֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהִיא מְגֻלָּה וְלִפְנֵי אָבִיהָ וְאִמָּהּ וְחוֹתְנָהּ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אַחֶיהָ כָּךְ נִתְבַּיְּשׁוּ וְנָתְנוּ פְּנֵיהֶם בַּקַּרְקַע וְקָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם, וְעָמְדוּ עָלֶיהָ לְהָרְגָהּ!
אָמְרָה לָהֶם שִׁמְּעוּנִי אַחַי וְדוֹדַי – וּמָה אִם בִּשְׁבִיל שֶׁעָמַדְתִּי לִפְנֵי צַדִּיקִים עֲרֻמָּה בְּלִי שׁוּם עֲבֵרָה הֲרֵי אַתֶּם מִתְקַנְּאִים בִּי, וְאֵין אַתֶּם מִתְקַנְּאִים לְמָסְרֵנִי בְּיַד עָרֵל לְהִתְעוֹלֵל בִּי! הֲלֹא יֵשׁ לָכֶם לִלְמֹד מִשִּׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִּינָה שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא שְׁנַיִם וְקִנְּאוּ לְאַחוֹתָם וְהָרְגוּ כְּרַךְ כְּשֶׁכֶם וּמָסְרוּ נַפְשָׁם עַל יִחוּד שֶׁל מָקוֹם וַעֲזָרָם ה׳ וְלֹא הִכְלִימָם, וְאַתֶּם חֲמִשָּׁה אַחִים – יְהוּדָה, יוֹחָנָן, יוֹנָתָן, שִׁמְעוֹן וְאֶלְעָזָר, וּפִרְחֵי כְּהֻנָּה יוֹתֵר מִמָּאתַיִם בָּחוּר! שִׂימוּ בִּטְחוֹנְכֶם עַל הַמָּקוֹם וְהוּא יַעֲזֹר אֶתְכֶם שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֵין מַעֲצוֹר לָה׳ לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" (שְׁמוּאֵל א י״ד:ו׳).
וּפָתְחָה פִּיהָ בִּבְכִיָּה וְאָמְרָה: רבש״ע אִם לֹא תָּחוּס עָלֵינוּ חוּס עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ וּנְקֹם הַיּוֹם נִקְמָתֵנוּ!"
המשך הסיפור הוא שבני מתתיהו מקבלים עליהם את תוכחת אחותם, מובילים אותה בשיירה מכובדת לבית ההגמון ושם הורגים אותו ואת אנשיו ובכך משנים דרמטית את דפוס החשיבה והפעולה – מצייתנות כנועה לגזירות, אל דפוס של מרד, השבת מלחמה ונכונות להילחם על הערכים שבלעדיהם אין משמעות להמשך הקיום היהודי!
אותה בת מתיתיהו (לפי חלק מהגרסאות היתה ביתו של יוחנן כהן גדול) מזעזעת לא רק את הנוכחים במשתה החתונה, אלא היא גם שוברת תפיסה בת מאות שנים, תפיסה גלותית שהגיעה יחד עם שבי ציון בתחילת הבית שני ואף אחד לא העלה על דעתו לשנות אותה…
היוונים בגזירותיהם ניסו להשכיח מעם ישראל את הברית שלו עם אלוקיו. במשך תקופה ארוכה עם ישראל היה מוכן לסבול בשקט ובלבד שלא יפר את הברית מצד אחד, ומצד שני – גם לא חשב להתעמת עם האימפריה העולמית. אך היוונים לא היו מוכנים לוותר, והם לחצו עוד ועוד. ועדיין – לא השתנה דפוס החשיבה, עד שקמה אותה בחורה וצעקה "עד כאן"! צעקתה עוררה את האמונה, את הניצוץ הנשמתי, את ההבנה שמערך הכוחות החיצוני הוא חסר משמעות כאשר אתה חמוש בכח האמונה והביטחון בבורא עולם שהוא מנהיג הכל. זוהי נקודת המפנה על פי המדרש הזה, ואותו ניצוץ שנדלק בסיפור ימשיך ויבעיר את נס המרד לאורך כל אירועי החנוכה!
להשפעה הגדולה של אותה כלה ושל נשים גיבורות נוספות, יש משמעות הלכתית: למרות שהדלקת נרות חנוכה היא מצוות עשה שתלויה בזמן, וברמה העקרונית נשים פטורות ממצוות כאלו, נפסק שנשים חייבות גם הן בהדלקת הנרות וזאת כי "גם הן היו באותו הנס" ונראה שהכוונה היא שלא רק שחייהן ניצלו באותו הנס, אלא שהן היו שותפות מרכזיות, וכמו שנאמר ביציאת מצרים: "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל"!
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate