ראינו את הרקע ההיסטורי והרוחני של מרד בר כוכבא, וראינו שמהרגע הראשון נוצרה מחלוקת ברורה בין התומכים למתנגדים, מחלוקת שלמעשה ממשיכה עד ימינו אנו… כעת ניכנס להבין מה קרה בדיוק במרד. נזכיר שוב שבנושא הזה אין לנו מקור מידע אחד מסודר שניתן להסתמך עליו כדוגמת התנ"ך או להבדיל ספרי יוספוס פלביוס. מה שיש לנו אלו שברירי מידע המלוקטים ממקורות שונים ומהם אנו צריכים להרכיב תמונה שרובה מבוסס על השערות, מה שיוצר פרשנויות הפוכות לחלוטין לכל פרט כמעט.
לצד המקורות המעטים בתלמודים אותם התחלנו לראות, יש לנו מקורות מקבילים בכתבי היסטוריונים רומאיים ובמיוחד ההיסטוריון דיו קסיוס שנולד כ-50 שנה לאחר מרד בר כוכבא. הסיבה שיש משמעות גדולה לדבריו היא שעדויות ארכיאולוגיות מעשרות השנים האחרונות מאשרות ומוכיחות את מה שהוא כתב. נביא את עיקרי הדברים בלשוננו ובקיצור.
הוא מתאר כיצד בעקבות ההחלטה לחרוש את ירושלים ולהפוך אותה לעיר הלניסטית ושבליבה (בהר הבית במקום המקדש) ייבנה מקדש פאגני, החליטו היהודים להתקומם. אך הם לא התנגשו חזיתית אלא חיכו שנתיים שאדריאנוס יעזוב את האיזור. בינתים הם המשיכו לייצר עבור הרומאים כלי נשק אבל הכניסו בהם בכוונה פגמים, מה שגרם לרומאים להשליך את הנשקים האלה. היהודים אספו אותם ותיקנו אותם וכך צברו הרבה נשק. בנוסף הם חפרו מחילות מסתור שאכן נמצאו בעשרות מקומות בארץ! באמצעות המחילות הן יכלו להיכנס לקרבות גרילה מול הרומאים באופן שהפך את החוזקה שלהם לחולשה.
הממצאים הארכיאולוגיים מאותם מחילות וגם ממערות בהם התחבאו אחרוני המורדים, מלמדות אותנו שככל הנראה בר כוכבא וצבאו הצליחו לכבוש את ירושלים ואולי התחילו לטהר את מקום המקדש ולהניח יסודות למקדש השלישי! ולא מן הנמנע שגם חידשו את הקרבת הקרבנות!
כמובן לא ניתן לדעת זאת בוודאות, אך זו גישה בהחלט רווחת. כבר ראינו שהגמרא אומרת שבר כוכבא "מלך" שנתים וחצי, כלומר היתה לו ממלכה! כמו כן הגמרא מזכירה "מעות כוזביות" – אלו מעות ששלטונו של בר כוכבא הטביע בזמן מלכותו. מטבעות אלו נמצאו בכמויות עצומות בחפירות, וניתן ללמוד מהם הרבה דברים. לדוגמה אנו מוצאים שנכתב על המטבעות "שנה ראשונה לגאולת ישראל"! כמו כן אנו מוצאים שהיה כתוב עליהם "שמעון נשיא ישראל". בחלק מהמטבעות היה כתוב "לחירות ירושלים", ומכאן למדו חלק מהחוקרים שבר כוכבא אכן שיחרר את ירושלים! (ושוב נזכיר שהפרשנות תמיד נתונה לביקורת ומחלוקת, ויש המסבירים שהכיתוב על המטבעות היה סוג של חזון או סיסמת קרב ולא עובדה.)
וכאן אנו מתחילים לגלות את הקשר בין מרד בר כוכבא ובניית המקדש לבין ל"ג בעומר! ניזכר בסיפור אותו ראינו בתחילת הסדרה על "מקדש יוליאנוס" שיסודותיו הונחו ביום ל"ג בעומר, 300 שנה לאחר מרד בר כוכבא! וכאשר אנו מחברים את זה לעובדה שגם היסודות למקדש הראשון וגם השני הונחו בחודש אייר, הרי שסיכוי גבוה שהמסורת הזו עברה *דרך* חכמי ישראל בתקופת בר כוכבא, וממילא סיכוי גבוה שבר כוכבא הניח את היסודות למקדש ביום ל"ג בעומר! ולפי הסברים אחרים, היה זה יום של ניצחון גדול על הרומאים (כך מביא הרב קלמן מאיר בר במאמר והוא מייחס זאת לנאמר במגילות בר כוכבא), ומה יכול להיות ניצחון יותר גדול מאשר שחרור ירושלים?
אמנם יש להודות בכנות שמדובר בהשערות ללא הוכחות ברורות, אך קשה להתעלם מהאופן שבו התחבר סיפור המרד לחג ל"ג בעומר בתודעה הקולקטיבית (וזה עוד לפני שנתייחס לנושא תלמידי ר' עקיבא).
עוד נמצאו במערות מדבר יהודה מגילות רבות מתקופת המרד, עם מכתבים שכתב "שמעון בן כוסבא נשיא ישראל", ובהם למשל בקשה לספק ארבעת המינים ללוחמיו בחזית!
אגב ארבעת המינים, במשנה מופיעה מחלוקת מהו הרכב המינים המלווים את הלולב. לפי ר' ישמעאל ההרכב הוא כפי שאנו נוהגים היום (לולב אחד, 3 הדסים ושתי ערבות). אך ר' עקיבא אומר במשנה סוכה ג', ד': כְּשֵׁם שֶׁלּוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד, כָּךְ הֲדַס אֶחָד וַעֲרָבָה אַחַת. ואכן, על אחד המטבעות מימי בר כוכבא, הופיע ציור של ארבעת המינים כשיטת ר' עקיבא! מה שמלמד מצד אחד על ההקפדה על ההלכה בממלכת בר כוכבא, אך לא סתם הלכה כי אם הלכה בשיטת ר' עקיבא דווקא! פרט נוסף מעניין הוא התיאור המופיע גם בבבלי וגם בירושלמי על כמות אדירה של תפילין שנמצאו לאחר חורבן ביתר, כלומר לוחמי בר כוכבא לחמו עם תפילין עליהם!
על עוצמתו האישית של בר כוכבא אנו לומדים מהמדרש באיכה רבה, שמוסיף פרט שאינו כתוב בירושלמי אשר לפנינו ובו נכתב: וּמָה הָיָה עוֹשֶׂה בֶּן כֹּוזֵבָא? הָיָה מְקַבֵּל אַבְנֵי בַּלִּיסְטְרָא בְּאֶחָד מֵאַרְכוֹבוֹתָיו וְזוֹרְקָן וְהוֹרֵג מֵהֶן כַּמָּה נְפָשׁוֹת. וְעַל זֶה אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כָּךְ. כלומר לפי מקור זה הקביעה של ר' עקיבא שבר כוכבא הוא אכן מלך המשיח היתה בעקבות יכולות שנראות על אנושיות כמו היכולת לקלוט אבני בליסטרא ולהחזיר אותן חזרה אל הרומאים וכך להרוג בהם! (וגם אם נסביר שהוא היה זורק או בועט אבנים שכבר נפלו זו עדין יכולת אדירה).
אז מה קרה לממלכת ישראל השלישית? התשובה כמובן מתחלקת למישור החיצוני-טבעי, ולמישור הפנימי-רוחני. מבחינה חיצונית, כאמור כאשר הרומאים הבינו שהמרד ביהודה מערער את היציבות שלהם בכל רחבי האימפריה, הם גייסו כאמור כמעט ממחצית צבא האימפריה כולו לארץ ישראל (!). הם החליטו לא להילחם חזיתית אלא לבודד את המורדים באמצעות מצור סביב כל כפר, לזרוק לפידי אש לתוך פירי המחילות כך שהעשן יכריח אותם לצאת, ועוד שיטות אכזריות כאלו ואחרות. הרומאים ספגו אבידות כבירות, הלגיון ה-22 כנראה הושמד כליל ולא הופיע יותר ברשומות הרומאיות, ועוד. ועם זאת, בצורה איטית אך שיטתית, הם הצליחו להשמיד עוד ועוד כפרים ולהרוג את כל המורדים, ובר כוכבא וצבאו נסוגו לכיוון העיר ביתר, שהיתה כנראה המרכז השלטוני והאיזור המבוצר ביותר של ממלכת בר כוכבא.
מכאן אנו מגיעים לתיאורים של סוף המרד וחורבן ביתר, לאחר שלוש וחצי שנים של מצור. ועדין, חורבנה של ביתר לא היה מובטח בכלל מבחינה צבאית, ועל פי המקורות התלמודיים – אדריאנוס כבר חשב להתייאש מלהכניע את ביתר. אך ביתר נפלה, וחורבן זה הפך להיות אחת מהסיבות לתענית תשעה באב! וכאן אנו צריכים לעבור לרובד הרוחני-פנימי כדי להבין טוב יותר את אופי שלטונו של בר כוכבא, מדוע הוא קרס והאם ניתן ללמוד מכך על המרד כולו, וזה מה שנעשה בתרגיל הבא 🙂
הערב נתחיל את היום השלישי בשבוע ההוד, שמידתו תפארת שבהוד. כזכור, מידת ההוד עוסקת בנתינת המקום והקשבה למושפע במהלך תהליך ההשפעה. מצד אחד יש רצון שהתהליך יצליח, מצד שני יש רצון ליצור שותפות ופיתוח מיומנות אצל הצד המושפע. מתח זה מלווה הרבה פעמים מורים שמבקשים מצד אחד שהתלמידים יצליחו במבחן התוצאה ומצד שני שגם "יצליחו להצליח" בכוחות עצמם. היכולת למצוא את האיזון הנכון בין העידוד והעזרה לבין פינוי המקום ועידוד העצמאות הוא בדיוק הענין של מידת התפארת שבהוד שמוצאת את האיזונים בין הכוחות השונים. בהקשר שלנו אנו נראה שמצד אחד בר כוכבא כנראה היה מצביא צבאי דגול, ששילב עוצמה אישית עם יכולת ארגונית ואסטרטגית, אך מצד שני יש לבחון האם רוחנית הוא ראה את עצמו כמחולל המרד או כמי שהמרד מתחולל דרכו, והוא במהות שותף ושליח של הבורא? זוהי השאלה שתלווה אותנו גם מחר, במהלך יום "התפארת שבהוד".
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate