בתרגיל הקודם התחלנו לסקור את המבנה של חגי תשרי על בסיס התבנית של רעיון הנסירה, והחלק הראשון של הפסוק "שמאלו תחת לראשי". ראינו שההפרדה מייצרת ריחוק שהוא ביטוי של דין, אך זה למעשה מה שמאפשר קיום של בריאה עצמאית וכביכול נפרדת מהבורא, מה שמעניק לה את מתנת הבחירה החופשית שבאה לידי ביטוי באדם. תהליך זה מתרחש בכל שנה מחדש ברמה הרוחנית נשמתית, בראש השנה (אליו עוד נחזור בהמשך) ובעשרת הימים שעד ערב יום כיפור. כידוע התבנית הבסיסית של הקבלה מבארת לנו שכל דבר במציאות בנוי מעשרה היבטים שונים, המכונים "עשר ספירות". כך בכל אחד מעשרת ימי תשובה, היבט אחר של המציאות ננסר ומקבל ביטוי ייחודי.
כעת אנו מגיעים ליום כיפור. יום כיפור הוא אחד מימי השיא של השנה מבחינת העבודה במקדש, ואנו "נצלול" בע"ה לעיון מעמיק בתהליך עבודת כהן גדול ביום כיפור בשבוע שלפניו. כעת נתבונן רק בתפקיד של יום כיפור בתוך התמונה הגדולה של חגי תשרי. כזכור, מטרת תהליך הנסירה היא לעבור ממצב של "אחור באחור" למצב של "פנים בפנים". אם נחזור לפסוקים בבראשית, ניזכר שלאחר שהושלם תהליך הנסירה, מתרחש תהליך "בניית הצלע" לכדי אישה: וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. מה שהיה לפני כן בחינה של "צלע" כלומר חלק בלתי נפרד מהאישיות אבל משהו שלא עומד בפני עצמו, משהו שנמצא מאחור כלומר נמצא בסוג של הדחקה, ההיבט הזה נבנה בידיו של הבורא לכדי "אישה", ורק כעת היא מובאת אל האדם.
תהליך הבניה הזה שנשמע אולי טכני במבט ראשון הוא למעשה תהליך גבוה ועמוק מאוד, הבורא בעצמו משלים באישה את ההיבטים שהיו לה חסרים כל זמן שהיתה מחוברת לאיש "אחור באחור", כלומר היא מקבלת מטען גבוה מאוד שלא עובר דרך האיש. וכמאמר הגמרא המפורסמת: אָמַר רַב חִסְדָּא…"וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע" – מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן הקב"ה בִּינָה יְתֵרָה בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ. כלומר לא מדובר בבניה כמו שבונים בית, אלא ב"הבניה" – נתינת בינה מיוחדת באישה.
כעת נחזור לנמשל. ה"אישה" במקרה שלנו היא ההיבט הנקבי של המציאות, הנברא, המושפע – ניתן לצייר את זה במעגלים שונים. החל מהבריאה כולה, שהביטוי המובחר שלה הוא האנושות שהיא בעלת הבחירה, שהביטוי המובחר שלה הוא עם ישראל שמצליח להביא בפועל את הבחירה הזו לידי ביטוי נכון. הנשמה הכללית של עם ישראל מכונה "כנסת ישראל" או "השכינה".
אם כך, השכינה "ננסרת" מהבורא בימים שבין ראש השנה לערב יום כיפור, וכעת מסביר האריז"ל שתהליך השלמת הקומה הרוחנית העצמאית של השכינה מתרחש ביום כיפור. אנו נקרא מילים בודדות מדבריו על אף המורכבות שלהם: וְלָכֵן בִּתְחִלַּת לֵיל יוֹם זֶה (הכוונה ליום כיפור) עוֹלָה מַדְרֵיגָה אַחַר מַדְרֵיגָה אֶל אִמָּא עִלָּאָה בְּסֵדֶר הָה' תְּפִלּוֹת כַּנַ"ל, וּבַחֲזָרַת מוּסָף אָז נִגְמַר עֲלִיָּתָהּ שָׁם. וְעִנְיַן עֲלִיָּתָהּ שָׁם הוּא בְּסוֹד וַיִּבֶן ה' אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע וכו' כִּי שָׁם הִיא מִתְקַשֶּׁטֶת בְּקִשּׁוּטִין…
כאמור, במילים אלו יש מספר "מילות צופן" שאין זה המקום לרדת לעומקן. אך מה שניתן להסביר באופן כללי הוא שיום כיפור הוא תהליך שבו השכינה עולה מדרגה רוחנית בכל אחת מ-5 התפילות, עד לשיא שמתרחש בחזרת הש"ץ של מוסף של יום כיפור. (זה גם השלב בתפילה שבו אומרים את סדר עבודת כהן גדול, פיוט שאותו נלמד בעיון ובהתבוננות בהמשך, כאמור). זהו תהליך "בניית הצלע" כלומר קבלת הבינה, ה"מוחין החדשים" ממקום מאוד גבוה ועליון (הכוונה היא לספירת הבינה המכונה כאן "אמא עילאה", אך כאמור אין זה המקום להעמיק במושגים).
בכך נשלם תהליך בניית הקומה העצמאית של כנסת ישראל אשר עומדת כעת מול בן זוגה הבורא, "קודשא בריך הוא", והעמידה הזו "לפני ה'" מביאה איתה טהרה והתחדשות אשר מנקים ומטהרים את כל חטאי העבר. למעשה ניתן להבין שיש כאן מעין בריאה מחדש, ממילא ברור שחטאי העבר לא רלוונטיים מאחר ואנחנו כבר משהו חדש…
מהנקודה הזו שמגיעה לשיא בתפילת נעילה, אנו יכולים להמשיך את התהליך לקראת "חיבוק הימין" בימי סוכות עד לייחוד המלא שיתקיים בשמיני עצרת, ועל כך בתרגילים הבאים.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate