לאחר שסיימנו (גם אם לא מיצינו) את נושא הצמחונות ושאלת הקרבנות בבית המקדש השלישי, נעיין היום בהסברים שהרב קוק נותן למספר מצוות הקשורות לבעלי חיים, ברוח הדברים, כחלק מחיבורו "חזון הצמחונות והשלום". מצוות שבמבט ראשון נראות עלומות ולא מובנות, מקבלות לפתע הסבר חדש ועמוק הממחיש את המתח אותו ראינו לכל אורך הדרך. הנה מספר דוגמאות:
*מצוות כיסוי הדם ושחיטה*
מצוות כיסוי הדם מחייבת לכסות דם חיה ועוף (אך לא דם בהמה) לאחר שחיטתם. מסביר הרב קוק שאמנם נתנה התורה היתר זמני לאכילת בשר, אך מצוות כיסוי הדם באה להזכיר שהיתר זה אינו לכתחילה! החובה לכסות את הדם בעצם מסמלת את הבושה שצריך להרגיש כאשר נוטלים חיים של חיה או עוף לצורך אכילתם. ועם זאת התורה לא חייבה לכסות את הדם בשחיטת בהמה! וזאת כי הבהמה חיה את חייה יחד עם האדם, והוא מרגיש קרוב אליה ממילא. מסביר הרב קוק שאם היה חובה לכסות גם את דם הבהמה, זה היה עלול לעורר את רגשות המוסר יותר מידי, ואז האדם היה מתרגל להתכחש לתחושות המוסר העולות בו ולעבור עליהן.
עם זאת, יש מספר מצוות שנוהגות בשחיטת בהמה שמזכירות שגם אם יש היתר באכילתן – הוא לא היתר מוחלט וחסר גבולות! כמו: האיסור החמור לאכול דם, האיסור לאכול את החֵלֶב (חלקים בשומן הבהמה שנחשבים למשובחים ביותר), האיסור לשחוט "אותו ואת בנו ביום אחד", האיסור לשחוט בהמה פחות מגיל 8 ימים, מצוות שילוח הקן וכו'.
*לא תבשל גדי בחלב אמו*
אמנם הותר לאדם לעשות שימוש בצמר ובחלב הבהמות, אך יש מצוות שבאות להזכיר את הסיבה המקורית בגללה נבראו חלקים אלה! חלב הבהמות הרי מיועד הוא לעגל או לגדי שזה עתה נולדו… לפיכך אמרה תורה: "לא תבשל גדי בחלב אמו!" גם אם זה נשמע מאוד מתאים ומאוד טעים לבשל את הגדי הרך בתוך החלב שהיה מיועד עבורו, התורה אומרת לנו: עד כאן! מותר לך לאכול בשר אבל לא להגזים…
בהזדמנות זו אביא הסבר נוסף ששמעתי פעם מרועה צאן לגבי מצווה זו – גם הגדי וגם החלב היו פעם חלבונים בגופה של הכבשה. בתהליך השגחה החלבונים האלה נפרדו, חלקם הפכו לחלב וחלקם הפכו לבשרו של הגדי העובר. בישול הבשר והחלב הספציפי הזה יחד למעשה מבטל את אותה השגחה טבעית ומערבב מחדש את אותם חלבונים למציאות מורכבת.
*שעטנז*
באופן דומה מסביר הרב קוק את מצוות השעטנז, האוסרת ללבוש בגד שעשוי מצמר ומפשתן ביחד. הפשתן עשוי מהצומח, ולפיכך אין שום בעיה מוסרית בשימוש בו. לעומת זאת הצמר גודל ע"י הכבשה כדי להתחמם בו… אמנם מותר לנו להשתמש בזה אך עלינו תמיד לזכור שגם היתר זה הוא "בדיעבד" כמציאות זמנית (ועם זאת הכרחית, כזכור!). לכן לא ייתכן שנלבש בגד אחד שבו יש גם חוטים שהם מותרים לכתחילה ללא שום עכבה מוסרית, יחד עם חוטים שמקורן ב"עושק" (המותר!) מן החי, כאילו שהם בדיוק אותו הדבר. שוב אנו פוגשים את "הגשר הצר" – מצד אחד חובה להשתמש בתוצרת מן החי על מנת לא ליפול למלכודת החיפזון המוסרי אותה הזכרנו באריכות בהקשר לאכילת בשר מן החי, ומצד שני לזכור כל הזמן שזו לא מציאות אידיאלית מבחינה מוסרית אלא שלב בדרך!
דוגמאות אלו ממחישות לנו שגם במצוות הנראות במבט חיצוני מוזרות ולא מובנות יש היגיון אלוקי עמוק שמתבסס על התבניות הבסיסיות של הבריאה. התורה והמצוות מייצרים מעין מצפן מוסרי עבור האנושות, שהולכת ומתקדמת במעלה הסולם המוסרי הזה כפי שהראינו במהלך הסדרה על חזון הצמחונות.
מחר בע"ה, ראש חודש אלול,
ניגע בנושא חדש האקטואלי ליום זה!
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate