בתרגילים הקודמים ראינו שאדם הראשון נברא צמחוני, וכמובן שבעלי החיים לא נבראו למטרות אכילה… לפי פרק א בבראשית בעלי החיים נבראו כמעין "נתינים" תחת הנהגתו של אדם הראשון שנברא יחד עם האישה, ולפי פרק ב בעלי החיים נבראו כדי לשמש "עזר כנגדו" של אדם הראשון ולהפיג את בדידותו. אך המטרה לא הושגה, ואז נבראה האישה מתוכו.
המציאות הזו נשמרת גם לאחר חטא אדם הראשון וגירושו מגן עדן. אמנם השגת המזון הופכת קשה יותר בגלל קללת האדמה, אך עדין לא הותרה אכילת בשר. כיצד יש להבין את איסור אכילת הבשר לאדם הראשון, והאם זוהי מציאות חיובית שיש לשאוף אליה, או נקודת פתיחה שהעולם התקדם ממנה?
יש לשאלה זו תשובות רבות ופירושים רבים אך בשל קוצר היריעה לא נסקור את כולם אלא נלמד קטע מתוך הסברו של האריז"ל. הדברים מורכבים ועמוקים, וקטונתי מלנסות להבינם ולהסבירם באופן מלא, וגם מה שאני מסביר זה לפי מה שהבנתי מרבותיי. כמובן שכל טעות בהסבר מקורה בחוסר הבנה שלי…
וכך אומר האריז"ל: "וְעִנְיַן קְרִיאַת הַשֵּׁמוֹת אֵינוֹ רַק תִּקּוּן מַמָּשׁ… וְהָעִנְיָן הוּא כִּי הוּא בֵּרֵר כָּל חֶלְקֵי הַנְּפָשׁוֹת הֲבַּעֲלֵי חַיִּים כֻּלָּם שֶׁהָיוּ בַּסִּיגִים… ". כלומר, כאשר אדם הראשון קרא שמות לבעלי החיים הוא למעשה תיקן אותם! נמשיך:
"אֲבָל שְׁנֵי בְּחִינַת הַצּוֹמֵחַ וְהַדּוֹמֵם לֹא בֵּרֵר כָּל הַצָּרִיךְ לָהֶם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּבַעֲלֵי חַיִּים שֶׁבֵּרֵר כֻּלָּם לְגַמְרֵי… וְזֶהוּ מִטַּעַם שֶׁלֹּא קָרָא שֵׁמוֹת כִּי אִם לַבְּהֵמָה וְלַחַיָּה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם אֲבָל לַצְּמָחִים וְאִילָנוֹת וּלְחֶלְקֵי הַדּוֹמֵם לֹא קָרָא." כלומר אדם הראשון קרא שמות לבעלי החיים אבל לא לצומח ולדומם, ולכן בעלי החיים היו מתוקנים אבל הצומח והדומם – לא.
"גַּם תָּבִין בָּזֶה טַעַם לָמָּה נֶאֱסַר אָדָם בַּאֲכִילַת בָּשָׂר וְלֹא הֻתַּר לוֹ רַק אֲכִילַת צְמָחִים בִּלְבַד… וְהַטַּעַם הוּא כִּי כַּוָּנַת הָאֲכִילָה הִיא לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל הַהוּא וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִן הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּיגִים הַמְּעֹרָבִים בָּהֶם. וּכְבָר הָיוּ כָּל הֲבַּעֲלֵי חַיִּים מְבֹרָרִים לְגַמְרֵי וְלָכֵן לֹא הֻתְּרוּ לוֹ בַּאֲכִילָה. אֲבָל הַצּוֹמֵחַ שֶׁהֵם הָעֲשָׂבִים וְאִילָנוֹת הֻתַּר בַּאֲכִילָתָם כִּי עֲדַיִן הָיוּ צְרִיכִים לְהִתְבָּרֵר ע"י הָאֲכִילָה הַהִיא."
הסיבה שאדם הראשון אכל, מסביר האריז"ל, לא היתה בשביל לתקן את עצמו… אלא בשביל לתקן את המזון! ומאחר ואת בעלי החיים הוא כבר תיקן באמצעות קריאת השמות הרי שלא היה צורך באכילתם, וממילא היא נאסרה! אבל מאחר ולצומח ולדומם הוא לא נתן שמות, הרי שהיה צריך לתקן אותם באמצעות האכילה, ולכן היא הותרה לו.
כמובן שהדברים הם מאוד סתומים. אנו רואים שהתיקון הוא סוג של הוצאת הטוב מתוך הרע. ועדין לא ברור איך זה בדיוק קורה, בין אם באכילה ובין אם בקריאת שמות, ומדוע הוא נמנע מלעשות זאת לדומם ולצומח. כאמור, איני מתיימר לנסות להבין או להסביר את הדברים לעומקם, ונסתפק בלסכם את התמונה הגדולה העולה מההסבר ביחס לשאלה בה אנו עוסקים: מטרת האכילה אצל אדם הראשון היתה לתקן את המזון עצמו! בעלי החיים לא היו צריכים תיקון ולכן לא היה צורך באכילתם.
נעצור כאן להיום, ובתרגילים הבאים נמשיך את הלימוד וננסה להבין – האם השתנה משהו בעת הגירוש מגן עדן? מה ניתן ללמוד מהעובדה שאכילת הבשר הותרה לנח ובניו? והאם עבורנו זהו מעשה חיובי או שלילי?
בינתים אני מזמין אותך להתבונן – מה התחדש לך ביחס לעניין האכילה בעקבות הלימוד היום?
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate