עד כה ראינו את עיקרון "ניצחון המוות" של הפרה האדומה, שמביאה איתה לעולם את "טל תחיית המתים" שמסוגל להתמודד עם המוות וטומאתו שהינו "מחלה" שנגרמה בגלל חטאי האדם (כדברי הרב קוק) – "תוספת מאוחרת" שנבראה בגלל חטא אדם הראשון, ולא משהו בלתי נפרד מהבריאה חלילה.
אלא שלכאורה ההסבר הזה אינו קשור בכלל למקדש, ואפילו הטהרה מטומאת המת היא משהו שיכול לעמוד כערך בפני עצמו, בלי קשר לשאלה האם אפשר להיכנס למקדש או למקומו.
אבל, כאשר אנחנו מעיינים בפסוקים ובהלכות של הפרה האדומה, אנו רואים את המקדש נוכח שם כחלק בלתי נפרד מהאירוע!
בפסוקי פרשת פרה מפורש שמוציאים את הפרה מתוך המחנה (והסברה אומרת שהוציאו מלב המחנה, כלומר מהמשכן) אל מחוץ למחנה, ושם הכהן מזה מדם הפרה 7 פעמים "נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד".
כאשר אנו מתבוננים כיצד הדברים קיבלו ביטוי בעולם של מקדש, אנו רואים שתהליך עשיית הפרה האדומה מתחיל בהר הבית, ממנו היו יוצאים להר הזיתים הנמצא ממול, בצורה מאוד מיוחדת, כפי שכתוב במשנה: וְכֶבֶשׁ הָיוּ עוֹשִׂין מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה.
וכך מסופר שהכהן ששחט את הפרה האדומה – טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. החומה המזרחית של הר הבית היתה נמוכה יותר משאר החומות, באופן כזה שהכהן שעמד בהר הזיתים והיה מזה את דם הפרה האדומה היה יכול לראות את שער הכניסה לעזרה, דרכו את שער הכניסה לאולם ולהיכל, דרכם היה רואה את קודש הקדשים – ובכיוון הזה הוא היה מזה 7 פעמים מדם הפרה האדומה.
כפי שנראה בלימוד לקראת יום כיפור, 7 ההזאות של הדם עניינם ליצור חיבור מחודש. מורי ורבי הרב רא"ם הכהן מסביר שאדם שנטמא בטומאת מת, אסור לו להיכנס למקום השכינה. מדוע? כי המקדש הוא מקום שלמעשה מתקן את חטא אדם הראשון, ולכן לא שייך שיהיה שם מציאות של טומאת מוות. אין כאן חטא מסוים שהאדם עשה, הוא בסה"כ נטמא בטומאת מת וזה מאוד טבעי בעולם שלנו. אבל הטבעיות הזו היא תוצאה של חטא עץ הדעת ולכן אסור שזה יכנס למקדש. כדי לחבר את האדם חזרה פנימה שיוכל להיכנס, הטהרה של הפרה האדומה צריכה להגיע ממקום גבוה של חיבור לקדש הקדשים.
למעשה ניתן לומר שהפרה האדומה משלימה את פעולת המקדש. כך מסביר מורי ורבי הרב פדיה נגר, שהמזבח עניינו להעלות את העולם הטבעי, את הנפש והגוף שהביטוי הכי חזק שלהם בעולם זה הבהמיות, הכוחות האלה מקושרים עם אנרגיית החיים שגנוזה בהם אל השורש הרוחני, דרך אש המזבח (כפי שנעיין באריכות בע"ה בסדרה על מהות הקרבנות בשלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב).
אבל יש מציאות בעולם שהיא אפילו מתחת לעולם הטבעי של הנפש והגוף. ישנו עולם של תהומות, עולם של תת מודע, עולם של כלים שנשברו והפכו להיות כוחות של הרס וחורבן, והביאו לעולם מוות וטומאה. את הדברים האלה אסור להביא אל המקדש שהינו מרחב טהור וקדוש! גם ככה העיסוק בעולם הטבעי הוא מורכב, ואם הוא לא נעשה בטהרה הוא עלול ליפול בעצמו בקלות לעבודה זרה.
ועם זאת – כיצד נברר ונתקן את העולמות הנפולים? כאן נכנסת הפרה האדומה. כפי שציינו, עושים אותה על הגבול שבין ארץ החיים לארץ המוות. הטהרה של הפרה האדומה מגיעה מהנקודה הכי גבוהה, מקודש הקדשים, ומכח הקדושה העליונה הזו היא מסוגלת להתמודד עם המקומות הכי נמוכים ונפולים, אפילו עם טומאת המוות בעצמו.
יוצא שהפרה האדומה יכולה לטהר את הטומאה הכי קשה שיש, לטהר אותה ולאפשר לאדם להיכנס בטבעיותו אל המקדש, ומשם הוא יוכל לרומם את העולם הטבעי אל שורשו הרוחני והגבוה. בכך עולם המקדש מייצר מערכה שלימה של בירור ותיקון העולמות כולם, כולל הנפולים והירודים ביותר!
בכך אנו מסיימים את העיסוק בפרשיית פרה, אך עדין נותרה לנו נקודה פתוחה והיא ההפטרה של הפרשיה, אותה נראה בתרגיל מחר בע"ה.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate