כחלק מההכנה לפסח המתקרב התחלנו לעסוק בנושא ההיטהרות מטומאת המת באמצעות אפר הפרה האדומה. ראינו שהמוות הוא תוצאה של "טעות אנוש" (האכילה מעץ הדעת), והוא הדרך לתקן את חוסר האיזון בין הנשמה לגוף. הגוף מתפרק באדמה וחוזר למצבו הגולמי, והנשמה הולכת "לנוח" בעולם הנשמות.
המפגש המחודש, ממשיך הרמח"ל להסביר בספר "דרך השם", יתרחש לאחר תחיית המתים. זהו אירוע שבו העולם כולו ייבנה מחדש בצורה מתוקנת ומאוזנת בין הרוח לחומר (ניתן לדמיין שברמה הקוסמית יתרחש משהו המזכיר את המבול בימי נח). הגוף של אלו שיזכו לקום בתחיית המתים יהיה זך ונקי, וכאשר הנשמה המוארת מכח התורה והמצוות שהאדם עשה בחייו, תיכנס במלוא עוצמתה לגוף שכזה, האדם יוכל לחוות את העונג העצום של גוף המואר באור הנשמה! זהו למעשה "העולם הבא" – העולם שיבוא לאחר העולם הזה. לא מדובר (לפי הרמח"ל) על עולם שיש בו רק נשמות, אלא על עולם של נשמה וגוף יחד. כשם שהם "עבדו" יחד בעולם הזה, כך גם יזכו לשכר ביחד. העולם הרוחני שאחרי המוות הוא עולם זמני, ולא "העולם הבא". (יש לציין שעל פי הרמב"ם "העולם הבא" הוא אכן עולם הנשמות שלאחר המוות, וגם לאחר תחיית המתים יהיה שוב מוות וחזרה לעולם הנשמות, אך אנו הולכים כאן בדרך הרמח"ל וחכמי פנימיות התורה לדורותיהם).
כעת, לאחר שראינו שהמוות הוא למעשה תוצאה של חטא אדם הראשון, נתבונן מהי בעצם טומאת המת? כאמור בחטא אדם הראשון נכנסה בנו "זוהמת הנחש" מה שאומר שבכל אחד מאיתנו יש שתי בחינות מנוגדות – מצד אחד קדושת הנשמה, ומצד שני הגוף שהוא כעת ספוג בזוהמת הנחש. כאשר אנו עוסקים בתורה ובמצוות הנשמה "מתעוררת" וכוחה, או יותר נכון השפעתה עלינו, הולכים ומתחזקים. ומה קורה כאשר אנחנו באים במגע עם המת? כמובן שזוהמת הנחש שהיא שורש המוות – "מתעוררת" ומתחזקת בתוכנו. הטומאה ששורה עלינו, היא למעשה הביטוי של אותה התעוררות של זוהמת הנחש. במחשבה ראשונית היינו יכולים לחשוב שזהו מצב בלתי הפיך… כשם שלא ניתן להחיות אדם מת (מלבד בתחיית המתים..) כך אולי גם טומאת המוות ברגע שהיא מתעוררת בתוכנו היא לא ניתנת להסרה?
בנקודה הזו בדיוק נכנסת הפרה האדומה ומחוללת את הבלתי יאמן, ומטהרת אותנו מטומאת המת. כידוע, הסוד של הפרה האדומה הוא עמוק מאוד, היא נקראת חוקה וחז"ל אומרים שאפילו שלמה המלך החכם באדם ביקש להבין אותה אך לא הצליח לרדת לסוף עומקה. אנחנו כמובן לא נתיימר להסביר את כל העניין, אלא ניגע רק בנקודות מסוימות שיכולות לעזור לקרב את התהליך אל הדעת.
הפרה מסמלת את העולם החומרי. זוהי בהמת העבודה הקלאסית של העולם העתיק, ה"טרקטור" של פעם. כפי שראינו בעניין הקרבנות, כנגד התועלת העצומה – יש לבקר גם פוטנציאל הרס, ויעידו על כך הדינים בתורה בנוגע לשור שנגח. האדמימות מסמלת גם היא את הדין, את הדם, את היצרים. כלומר פרה אדומה היא התגשמות עולם החומר שנפל ולא מימש את הפוטנציאל החיובי אלא נטה לכיוון השלילי. זה אולי ההסבר מדוע פרה שעלה עליה עול, כלומר היתה חלק מעולם התיקון והיצירה, פסולה לשמש כפרה אדומה.
את הדבר הזה מוציאים החוצה, מתוך המקדש, אל הר הזיתים המשקיף עליו. פרה אדומה היא לא קרבן במובן הרגיל של המילה, אלא שייכת למרחב אחר, ולכן יוצאים איתה החוצה אל "מחוץ למחנה". הר הזיתים נמצא על הנקודה שבה מדבר יהודה, שמייצג את האיזור שבו אין ישוב, ארץ המוות, העזאזל, פוגש את "ארץ החיים", את ירושלים. בנקודת התפר הזו שורפים את הפרה האדומה שמסמלת את עולם החומר שנפל. הרב ראובן ששון מסביר ששריפת הפרה היא בעצם ביטוי של המוות, והתפרקות של הגוף חזרה אל האדמה.
את האפר (שבתורה כתוב גם כ"עפר") מערבבים עם "מים חיים". המים האלה מייצגים את "הטל של תחיית המתים" שאיתו הקב"ה עתיד להחיות את המתים, כמו שכתוב: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי *טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ* וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל". החיבור מחדש של האפר והמים זהו ביטוי של תחיית המתים, בניה מחדש של גוף האדם בצורה מתוקנת ומזוככת. כעת אותו חומר שהיה "פרה אדומה" משמש כחומר הגלם עבור הטהרה העליונה ביותר!
כאשר אנו מתבוננים על אופן הטהרה באמצעות מי הפרה האדומה אנו רואים משהו מדהים. אם בטבילה מטומאה רגילה יש לטבול במקווה כשר באופן שכל הגוף יהיה במים ללא שום חציצה, הרי שאת מי אפר הפרה האדומה מזים באמצעות אזוב, ומספיק שטיפה אחת תיגע באדם או בכלי כדי שהוא יטהר מטומאת המת!!! כפי שפוסק הרמב"ם: אָדָם שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת, וְהִזָּה עָלָיו–כֵּיוָן שֶׁנָּגַע כָּל שְׁהוּא מִמֵּי נִדָּה, בְּכָל מָקוֹם מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ שֶׁלַּטָּמֵא–עָלְתָה לוֹ הַזָּיָה: אַפִלּוּ נָפְלָה הַזָּיָה עַל רֹאשׁ אֶצְבָּעוֹ, אוֹ עַל רֹאשׁ שְׂפָתוֹ. הלכה זו ממחישה שלא מדובר בכלל בטהרה רגילה, אלא טהרה שמגיעה ממקום מאוד עליון. זהו אותו רעיון בדיוק של "טל תחיית המתים" שהקב"ה יזה באחרית הימים על המתים שיזכו לכך, וכך יקים אותם לתחיה בגוף זך ונקי, ואיתם יתחדש העולם כולו.
לסיכום עד כה, תהליך שריפת הפרה מסמל את המוות שהגיע בעקבות חטא אדם הראשון, והזאת המים החיים המעורבים באפר הפרה מטהרת מטומאת המת כעין טל תחיית המתים שיטהר את העולם לחלוטין ממציאות המוות!
לסיום, אשמח לשמוע אלו שאלות בנוגע לפרה אדומה עולות לך בעקבות התרגיל היום?
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate