פתחנו את ההתבוננות לקראת פורים בשאלה האם מגילת אסתר היא "מגילת הגלות" או "מגילת המקדש". באמצעות הבאת ההקשר ההיסטורי-תנ"כי כפי שעולה מהספרים האחרים בתנ"ך, הראינו שמדובר במגילת "ההזדמנות השניה למקדש" ואכן, בית המקדש השני חזר להיבנות ונחנך בעקבות סיפור פורים.
אמת, הגמרא מספרת לנו שבבית שני היו חסרים 5 דברים שהם למעשה הביטוי של השראת השכינה: "ארון וכפורת וכרובים אש ושכינה ורוח הקודש ואורים ותומים", וזאת בעקבות החמצות הפוטנציאל לגאולה השלימה, וההימנעות של עם ישראל להשתמש בנס פורים כמקפיצה "לעלות כחומה" לארץ ישראל. למעשה, בית המקדש השני נחנך כבית שצפוי להיחרב בסופו של דבר, ועם זאת היה לו תפקיד חשוב ביותר בתהליך ההתפתחות של עם ישראל, בדרך לגאולה השלימה. הרב אלי אדלר מעמיק בספרו "בימי מרדכי" על כך שחז"ל מספרים לנו שההתעוררות הרוחנית של עם ישראל בעקבות הגזירה הביאה לכך שעם ישראל קיבל על עצמו מחדש את התורה שבעל פה, והפעם מתוך בחירה ורצון. במובן העמוק זהו תיקון השורש הרוחני שהביא להתרופפות ברצון לעלות לארץ ישראל ולבנות מחדש את המקדש. זהו למעשה עניינו של בית המקדש השני, לבנות את התשתית של התורה שבעל פה כיצירה אנושית-אלוקית, האדם לומד בכח שכלו – ותורתו הופכת להיות המשך לגילוי דבר ה' מהר סיני! זהו פלא שבמהותו הוא למעשה פלא מקדשי, מאחר והמקדש הוא מקום ההתחדשות והגילוי של תורה שבעל פה כהמשך ישיר למעמד הר סיני.
אם כך, נס פורים לא הביא לבנייה מיידית של המקדש "האחרון" – כלומר הגאולה השלימה, אבל כן הניח את התשתית התודעתית לבניית המקדש השני ונתן צידה רוחנית חשובה לקראת היציאה לגלות 2,000 השנה כתהליך אחד ארוך שיאפשר בסופו של דבר את בניית המקדש "האחרון".
עם זאת, יש לומר בכנות שהקריאה הזו היא קריאה מפתיעה לאור הסיפור הרגיל שאותו אנו רגילים לספר בפורים. במילים אחרות, המסכה שלובשת המגילה היא אכן "מגילת הגלות", וכדי להסיר את המסכה ולגלות את "מגילת המקדש" נדרשת עבודת בלשות רצינית ומדוקדקת. מה ההיגיון להסתיר את המסר הכל כך עוצמתי וחשוב הזה?
ההסבר הראשוני והפשוט הוא שהמגילה נכתבת (למרבה הצער כאמור…) תחת כפיפות לשלטון הפרסי, והיא חייבת לשמור על כללי הזהירות הדיפלומטיים ולא להרגיז את השלטון. אך פירוש זה אינו מניח את הדעת, שהרי השלטון הפרסי החזיק בסה"כ כמה עשרות שנים עד שנכבש ע"י אלכסנדר מוקדון היווני (כפי שנראה בלימוד לקראת חנוכה), וניתן היה לשמר את המסר "האמיתי" בדרך זו או אחרת ולדאוג שיבוא לידי ביטוי בחג הפורים. מה גם שהמגילה נכנסה (לאחר ויכוח לא פשוט בין חכמי ישראל בנושא) לתוך כתבי הקודש כחלק מהתנ"ך, ולא סביר שלא מצאו דרך להביע את הדבר החשוב מכל.
הסבר עמוק יותר הוא שלמגילת אסתר יש תפקיד חשוב וקודם בתור "מגילת הגלות" לפני שתממש את תפקידה כ"מגילת המקדש". כידוע, בית המקדש השני נחרב לאחר שפוטנציאל הגאולה השלימה בימי החשמונאים הוחמץ גם הוא, כפי שנראה בלימוד לחנוכה. עם ישראל יצא לגלות והפעם גלות ארוכה של 2,000 שנה. מגילת אסתר נתנה את הכח ליהודים לזכור שאפילו ברגעים החשוכים והקשים ביותר מול הצוררים של כל הדורות, אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, גם שם נמצא ה' יתברך ומשגיח ושומר על עם ישראל ומסוגל להפוך ברגע אחד את הסיפור הקשה ביותר לנס המופלא ביותר. ברגעים האלה, הדיבורים על ארץ ישראל והמקדש לא היו יוצרים את ההזדהות ונותנים את החיזוק שעם ישראל היה זקוק לו בחשכת הגלות, ומרדכי ואסתר שמבינים מה צפוי להתרחש, מכינים את הצידה הרוחנית לדרך הארוכה הזו עבור עם ישראל, לפחות ברובד הגלוי.
אך אני רוצה להציע הסבר נוסף, עוד יותר עמוק לדעתי. הבחירה כיצד לקרוא את מגילת אסתר, היא חלק מאותה בחירה חופשית שאיתה התמודדו היהודים מאז נפילת בבל ועליית פרס – האם לצאת מאיזור הנוחות ולהתחבר לייעוד שלנו כעם ולעלות לארץ ישראל ולבנות את המקדש, או למצוא את הסיבות שנראות מאוד אמיתיות בשביל לדחות את זה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". בניגוד למעמד הר סיני שם הקב"ה כפה עלינו הר כגיגית, פורים הוא ההזדמנות לחזור למצב של פנים בפנים, מצב של בחירה מתוך רצון ואהבה, וזו הדרך שבה צריך להיבנות המקדש "האחרון". לכן המגילה מאפשרת למי שרוצה, להסתפק ב"מגילת הגלות", וכדי להתחבר ל"מגילת המקדש" צריך ממש לרצות ולבחור בכך. ואכן חז"ל אומרים ש"הדור קיבלוה" – עם ישראל קיבל על עצמו מחדש את התורה, וזה שלב ראשון והכרחי! מתוך השלב הזה הגיעה ההתעוררות הרוחנית שבהמשך הביאה לבניית המקדש השני.
היום י"ג אדר, הוא ברוב השנים תענית אסתר. זהו היום שמסמל את המהפך. בפשטות יג אדר הוא יום הלחימה, ודי ברור שביום זה צמו והתרכזו בלחימה ורק אחרי שהושלם המהפך והגיע הניצחון – אכלו ושמחו. ניתן לומר שהמלחמה הצבאית היתה רק ביטוי למלחמה רוחנית בין "שרו של ישראל" לבין "שרו של עמלק", והמלחמה הזו מתחדשת ביום הזה בכל שנה ושנה! כדי לנצח אותה, נזכור שהצום המקורי שגזרה אסתר היה בפסח (!) ולא בפורים. תענית 3 הימים והזעקה של יהודי שושן ועל פי חז"ל – במיוחד של הילדים, הביאה לנדידת שנת "המלך" ומשם התהפך הסיפור והביא לתליית המן לפני תום התענית, כלומר שורש המהפך הצבאי נמצא במהפך הרוחני שהתרחש בלב של עם ישראל, וזוהי הנקודה של היום הזה. לזכור שהכל תלוי בהתעוררות שלנו, וברגע אחד מציאות שנראית חתומה "בטבעת המלך שאותה אין להשיב" – אפילו מציאות כזו יכולה להתהפך מכח ההתעוררות הרוחנית, לא כל שכן כל מציאות סבוכה ומורכבת אחרת, קשה ככל שתהיה.
ראינו את ההשפעה התודעתית האדירה של הגלות על היהודים אחרי בסה"כ 70 שנה, כאשר עוד נותרו בחיים אנשים שזכרו את בית המקדש!!! נוכל רק לדמיין את ההשפעה האדירה של 2,000 שנות גלות! לכן, ביום הזה ננסה להתעורר בשתי הרמות – גם לזעוק ולקבל על עצמנו את התורה מחדש, אבל גם נקבל על עצמנו מחדש את הסיפור והייעוד המלא של עם ישראל – להביא את אור המקדש, אור גילוי השכינה וחיבור "פנים בפנים" בין הבורא לנבראים – לעולם כולו.
הלילה, בצאת הצום, יקראו את המגילה ברוב המקומות (ובשנים של "פורים משולש" – גם בירושלים). במהלך הקריאה נוכל להתנסות בבחירה, האם לקרוא את המגילה כ"מגילת הגלות", או כ"מגילת המקדש". נכוון שההתעוררות הרוחנית העצומה שהתעוררו יהודי העולם בעקבות הניצחון הצבאי בפורים, תתעורר בנו מחדש, ושמחת פורים תדליק בכולנו את שלהבת הכיסופים וההשתוקקות להשלמת הסיפור שלמעשה נשאר פתוח עד לימינו אנו.
נזכיר שוב את המנהג לתת זכר למחצית השקל ביום זה, ומי שמעוניין לחזק את הלימוד שעניינו התעוררות לתודעת המקדש וכיסופים לבנייתו וטרם הספיק לעשות זאת, יכול למצוא את כל הדרכים לעשות זאת כאן: https://doronherzog.org.il/donate
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate