נפתח את התרגיל היום בחידה: כמה זמן עבר מרגע שפורסמה הגזירה הנוראה על השמדת כל עם ישראל ביום אחד, עד לרגע שבו נתלה המן על העץ וזאת לאחר שעבר ברחובות שושן תוך שהוא מרכיב את מרדכי על הסוס וקורא "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו"?
תשובה: 4 ימים בסה"כ! בי"ג ניסן נפל הפור והתחילו 3 ימי הצום והזעקה של *כל* יהודי שושן, ובסופן, ט"ז בניסן, יום הקרבת מנחת העומר, התקיים המשתה השני שבו הוחלט על תליית המן. למרות ההיפוך המהיר והדרמטי, שהתרחש בלילה בו נדדה שנת "המלך", ושבבוקר שלמחרתו כבר היה מרדכי אמור להיות תלוי על עץ 50 אמה (!), לקח עוד חודשיים (!) בשביל לשכנע את אחשורוש שלא להרוג את כל היהודים! וגם אז, מה שאסתר ומרדכי הצליחו "לסחוט" מאחשורוש זה לא ביטול הגזירה, אלא אישור "לכתוב על היהודים כטוב בעיניכם" באמצעות טבעת המלך. בפשטות, בכל אותם חודשיים, מרדכי עדין לובש שק ואפר והיהודים בכל מקום עדין מתפללים וחרדים לגורלם, וזאת למרות הניצחון האישי על המן!
מסתבר שאת *מחשבת המן*, את התודעה העמלקית המבקשת להשמיד את ישראל, הרבה יותר קשה לנצח מאשר את המן האיש עצמו!
כדי להבין את המהלך, נתבונן בתכנון של המן לביצוע "הפתרון הסופי" עליו חשב. את השמדת העם היהודי המן מבקש לעשות לא באמצעות הצבא הפרסי האדיר או מנגנונים מלכותיים אחרים, אלא באמצעות פוגרומים מקומיים. הרב יואב אוריאל בספרו "כלילת יופי" הסביר זאת שהמטרה היתה תודעתית ציבורית, להטמיע בקרב כל תושבי האימפריה (=העולם) את שנאת היהודים העמלקית. אני חושב שניתן להוסיף על כך שזו הדרך היחידה "להצליח" להשמיד את כל היהודים ביום אחד, מאחר ורק המקומיים יודעים מי היהודים, היכן גרים ומה נקודות התורפה שלהם.
כנגד הגזירה הזו, מרדכי ואסתר בסה"כ איפשרו ליהודים את המובן מאליו – את זכות ההגנה העצמית! "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם". במבט ראשון ההיתר הזה קצת משעשע – הרי המן ציווה להרוג את כל היהודים. כלומר אין להם מה להפסיד – האם זה לא מובן מאליו שלפחות ינסו להגן על עצמם ולהילחם בחזרה?? גם ככה הם צפויים למות… אלא שברור שהתודעה במצב כזה היא תודעה של פוגרום באנשים פרטיים שכל אחד עומד בפני עצמו. לעומת זאת, באיגרות השניות של מרדכי ואסתר לעם ישראל, מופיעה מילת המפתח: *לְהִקָּהֵל!* . כבר לא מדובר בהתמודדות פרטית של כל אדם עם שכניו, אלא בהתארגנות קהילתית משותפת! במילים אחרות, ניתן לראות כאן התחלה של התארגנות של מליציה צבאית יהודית!
אם נעיין בהמשך הפסוק נראה שמרדכי ואסתר מעבירים עוד מסר ברור – לעבור מהגנה להתקפה! "לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם *טַף וְנָשִׁים* ". על היהודים לצאת למסע ציד כנגד כל העמלקים ותומכיהם, ולמחות את שמם מתחת השמים! דבר זה מתחדד בכך שיש להרוג גם את הטף והנשים. אמנם נראה שמאחר ולא היה מלך, זו לא היתה מצוות מחיית עמלק במובן המלא של המילה, מה שאיפשר למרדכי לצוות על תפיסת השלל ("וּשְׁלָלָם לָבוֹז").
כעת נדמיין כיצד עוברת התקופה מאז כ"ג בסיון, יום כתיבת האיגרות השניות, עד לי"ג באדר, יום המלחמה של היהודים באויביהם? כדי להבין זאת, עלינו להיזכר שהיהודים מפוזרים בכל 127 המדינות הם כבר דור שלישי לגלות. הם כבר שכחו את המלחמות מול הבבלים, והם נמצאים בתודעה גלותית של כפיפות ונמיכות קומה. יתירה מזו, אפילו בארץ ישראל, שהיתה חלק מאותם 127 מדינות, היהודים לא מצליחים להרים את הראש! כזכור אנו נמצאים בהקפאת בנית המקדש, תופעה של נישואי תערובת, חומות ירושלים עוד לא בנויות, דלות וקושי גדול מפני "עמי הארץ" שמצירים ומציקים לעולים. כאשר זה המצב התודעתי של העם כולו ובמיוחד של היושבים בארץ ישראל, קשה מאוד להקים מחדש את מלכות בית דוד ולהתמודד עם ההגבלות וההקפאות מצד המלכות ומצד השכנים!
אבל כל זה משתנה ב-9 החודשים שבין כ"ג סיון לבין י"ג אדר. אל מול חשש ההשמדה, לעם ישראל אין ברירה אלא להתחיל להתאמן! "לְהִקָּהֵל" ליחידות לוחמות, להכין כלי נשק, לתרגל הגנה עצמית, פשיטות על מעוזי הצוררים ומהלכי התקפה!
ואכן, ביום י"ג אדר, יום של חרדה ומתח, ציפיה וחשש, תפילה לצד היערכות צבאית, ביום זה "אִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם"! אם כך, כיצד הרגו היהודים 75,000 צוררים? מכאן ברור שזו לא היתה התגוננות פסיבית אלא התקפה יזומה במטרה "לִשְׁלֹחַ יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם". תוצאות הלחימה לא היו ידועות מראש שכן בסופו של דבר מדובר בקרבות מול אויב אכזרי שבוודאי ידע להילחם. אך התקיים ביהודים הפסוק "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ".
ניתן לדמיין את התרוממות הרוח בכל המדינות ובמיוחד בארץ ישראל! היהודים יכלו להרים את הראש, להתחבר מחדש לרעיון שבאפשרותם לחיות כעם ריבוני שיודע להגן על עצמו ולא מפחד מאף גורם שמבקש להשמיד אותו, אפילו אם הוא עמלק!
זוהי בדיוק התרוממות הרוח הדרושה בשביל להניע מחדש את מהלך הגאולה שהוקפא והודמם במהלך שלטון אחשורוש, וכעת אנו מבינים כיצד סיפור המגילה כולו מכוון לא אל שושן אלא אל ארץ ישראל המצפה שיקיריה יחזרו אליה בראש מורם!
הרב אלי אדלר מביא בספרו "בימי מרדכי" הסבר מדהים של החתם סופר (בחידושיו על מגילה ה ע"ב): מָרְדְּכַי חָשַׁב בְּהַגִּיעַ זְמַן בִּנְיַן בַּיִת שֵׁנִי – יַעֲלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל כְּחוֹמָה וְיִהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה וְלֹא שׁוּם עַבְדוּת אַחַר כָּךְ, וְהַך מִלְחָמָה דְּהָמָן אַתְחַלְתָּא דְהַך גְּאֻלָּה הִיא! כלומר לפי פירוש זה מרדכי ראה בעיני רוחו את שהמלמה שעם ישראל הוכרח אליה, תהפוך להיות מקפצה שתחזיר את תהליך הגאולה למסלולו השלם והמקורי, והתרוממות הרוח תביא לעליית כל ישראל לארץ ישראל ("כחומה"), וכך בית המקדש השני יחזור להיבנות כמקדש שלמה בשעתו!
ומוסיף על כך הרב יואב אוריאל הסבר לציווי המוזר של מרדכי "וּשְׁלָלָם לָבוֹז" – מרדכי ציפה שעם ישראל יקח את השלל העמלקי וישתמש בו בשביל להעלות לארץ ישראל את המשאבים הכלכליים הדרושים כדי לבנות ולחמש אותה וכך להקפיץ את תהליך הגאולה באמצעות הכח שביקש לעצור אותו סופית!
מה קרה בפועל בעקבות ההתעוררות הזאת? את זאת נראה בתרגיל הבא.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate