לאחר הקדמת הרקע "המקדשי" למגילת אסתר, אנו נכנסים להתבונן על האירועים המרכזיים במגילה באמצעות המשקפיים "המקדשיות". כאמור, לא נעבור פסוק פסוק אלא ניגע רק באירועים המרכזיים.
המגילה נפתחת בתיאור משתה עצום שעשה אחשוורוש בשנת שלוש למלכו. ראינו שמיד בתחילת מלכותו אחשוורוש מקבל מכתבי שטנה הקוראים לעצור את בניית המקדש, והוא אכן מקפיא את הבניה. האם יש קשר למשתה 180 הימים?
באופן כללי, ניתן לומר שיש שני הסברים למשתה זה. יש הטוענים להסבר היסטורי לפיו המשתה מגיע לאחר שנתיים של הכנעת מרידות מול מדינות מורדות באימפריה (כמו מצרים לדוגמה), ועניינו היערכות פוליטית צבאית לקראת יציאה למסע מלחמה בלתי נתפס במטרה לכבוש את איי יוון, מה שיהפוך את אחשורוש באופן רשמי ל"מלך העולם". לאורך 180 הימים הגיעו משלחות מכל רחבי האימפריה הפרסית, הוצג להם עושרו ותפארתו של שלטון אחשורוש והם גויסו לסייע למלחמה האדירה. זה היה משתה דיפלומטי מחושב ומדויק. בסיום המשתה הגדול, חגג אחשורוש יחד עם פקידי הממשל של העיר שושן עוד שבוע של "התפרקות" ורגיעה מהמאמץ האדיר. אלא שאחשורוש נוחל תבוסות בקרבות המפורסמים מול היוונים. מוכה ומושפל חזר אחשורוש לארמונו לאחר הקרבות והתרכז במציאת המחליפה לושתי וכך אנו מוצאים את אסתר מוכתרת למלכה בשנת שבע למלכות אחשוורוש. הבעיה בהסבר הזה היא שהוא ככל הנראה לא נכון! הקרבות מול יוון התרחשו ככל הנראה ע"י סבו – אחשוורוש הראשון. ומי שמעוניין להרחיב בנושא מוזמן לעיין במאמרו של חיים חפץ אותו כבר הזכרנו.
ההסבר המסורתי למשתה העצום הוא שאחשורוש חישב שוב את 70 השנים לנבואת ירמיהו והגיע למסקנה שהן הסתיימו, ועם ישראל לא ייגאל יותר! הוא החליט לציין זאת במשתה עצום ולהוציא בו את כלי המקדש, ממש כמו בלשצאר מלך בבל האחרון. רעיון זה רמוז במגילה בפסוק "וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים" הרומז לכלי המקדש ונהוג לקרותו במנגינה של מגילת איכה. כמובן שכאשר מכירים את הרקע ההיסטורי התנ"כי של משתה בלשצאר ושל עצירת בניית המקדש, פירוש זה מקבל אור חדש.
למעשה, הפירושים משלימים זה את זה, ונראה שאחשוורוש הבין שעצירת תהליך הגאולה של ישראל והמשך השיעבוד שלהם תחת מלכות פרס, הוא הסימן לכך שבאפשרותו לשלוט על העולם כולו, כך שמשתה חגיגת החורבן של ישראל הוא גם משתה ההתארגנות לכיבוש העולם ע"י מלכות פרס!
במבט ראשון לא ברור הקשר בין הנתונים האלה – מה זה משנה אם יש בית מקדש בירושלים או לא, לעניין היקף השלטון של מלך פרס??
השאלה הזו מגיעה מתוך הרגל לכך שעם ישראל הוא עם קטן שמפוזר בגלות ולא לוקח חלק בהנהגת העולם, ואפילו כשחזרנו לארצנו לא השתנתה התפיסה הזו בצורה מהותית. המסר הבסיסי הוא "תעשו מה שאתם רוצים רק תנו לנו לחיות". אלא שסיפור המגילה לא מתרחש אחרי 2000 שנות גלות, אלא אחרי 70 שנות גלות בלבד שבאים אחרי תקופת בית ראשון. כזכור בית המקדש הראשון נבנה ע"י שלמה המלך, שלמעשה היה מלך העולם הגדול שבכל הזמנים (על פי הגמרא). כפי שנראה בסדרה העוסקת בהיבט האוניברסלי של המקדש (אחרי סוכות), עוצמתו הבינלאומית לא התבססה על כח צבאי ומערכת פקידות ומיסוי גדולה ומורכבת, אלא על הרצון העצמי של ממלכות העולם אשר *ביקשו* מעצמן לבוא להיות תחת חסותו ולהעלות לו מס. חכמתו של שלמה והשראת השכינה בירושלים היו מוקד משיכה ועליה לרגל לכל העולם העתיק שביקש מצפן רוחני ומוסרי.
אמנם לאחר תקופת שלמה התפצלה הממלכה ולא חזרה לימי הזוהר, אך עדין נותרה גורם חשוב בעולם העתיק, ובמיוחד לאור המיקום האסטרטגי בין הצפון לבין ממלכת מצרים. למעשה, המקום שבו נפלה באורח נס האימפריה האדירה הראשונה של העולם העתיק – ממלכת אשור, היה אל מול חומות ירושלים כאשר המלאך היכה את צבא סנחריב בתקופת חזקיהו המלך. זהו הרקע לעליית ממלכת בבל, ממש כפי שחזה ישעיהו הנביא.
כך שהיה ברור הן לבבל והן לפרס שרק גורם אחד יכול לשלוט בעולם כולו – או ישראל מכח השראת השכינה במקדש, או הם בכח השלטון הצבאי, מה שהביא אותם לחגוג את ביטול הקמת המקדש בסיום 70 השנה. (רעיון זה מפורט ומורחב אף הוא בספרו הנפלא של הרב יואב אוריאל "כלילת יופי").
זהו הרקע לקביעה של ר' שמעון בר יוחאי שעם ישראל התחייב בהשמדה באותו דור (מה שלא מצאנו בשום דור אחר) כיון ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע". זו לא היתה סתם סעודה, אלא סעודה שעניינה להנציח את הקפאת בניית המקדש, שעבוד נצחי של עם ישראל בגלות והפיכת אחשוורוש למלך העולם, במקום – מלכו של עולם שכביכול ישן.
אך כפי שראינו בתרגיל הקודם, מי שבאמת ישן לא היה הקב"ה אלא כנסת ישראל – עם ישראל שהעדיף להתהפך לצד השני של מיטת הזהב הגלותית, ולא לקום לקול דפיקות הדוד ולהפריח את השממה בארץ ישראל.
אז מה יהיה על תהליך הגאולה? איך מעירים את עם ישראל? את זאת נראה בתרגילים הבאים.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate