במבט ראשון נדמה שאם יש חג אחד שאין לו קשר למקדש – הרי זה פורים. מגילת אסתר מתרחשת כולה בשושן הבירה, בזמן שהיהודים נמצאים בגלות ומתבססים בה. והנה קם עליהם האנטישמי התורן, ובדרך נס הם ניצלים וחוגגים בסעודה משובחת. סיפור גלות קלאסי, שאינו מזכיר ואינו קשור אפילו לא במילה אחת לא לארץ ישראל, לא לירושלים, בטח לא לבית המקדש או להשראת שכינה. הפעם היחידה שמוזכרת ירושלים במגילה היא בהקשר לגלות אשר מוזכרת בפסוק זה 4 פעמים: אֲשֶׁר *הָגְלָה* מִירוּשָׁלַיִם עִם *הַגֹּלָה* אֲשֶׁר *הָגְלְתָה* עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר *הֶגְלָה* נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.
ואכן, זוהי הקריאה הקלאסית של מגילת אסתר. אך חז"ל מגלים לנו במדרשים שישנו רובד נסתר רחב הרבה יותר. ואכן, אם נקרא את המגילה בתוך ההקשר של התנ"ך כולו, ונתחיל להצליב שמות שמופיעים במגילה כאשר הם מוזכרים בספרים אחרים ואפילו ברמז, הרי שפתאום נסיר את המסכה מעל המגילה ונגלה כאן חג חדש לחלוטין – שניתן לכנות אותו חג המקדש!
במהלך השבועיים הקרובים, עד ליום פורים עצמו, נתחיל לאסוף את חתיכות הפאזל ולגלות את התמונה האמיתית של החג, באמצעותה ננסה להתבונן על המהות הרוחנית של ימים אלו ועל העבודה הפנימית שהם מזמינים אותנו לעשות. כמו כן נשאל את עצמנו מדוע כותבי המגילה בחרו לשים עליה תחפושת ולהסתיר את המהות האמיתית שלה? כמובן שלא נוכל להקיף כאן פירוש רציף על פסוקי המגילה כולה, וניגע בעיקר באירועים המרכזיים שחשובים כדי להבין את ההקשר ההיסטורי-מקדשי של המגילה.
לפני שנתחיל, חשוב להקדים שמלאכת הרכבת התמונה ההיסטורית של המגילה כפי שעולה מתוך ספרי התנ"ך והמדרשים, היא מלאכה מורכבת. הנקודה המעניינת היא שגם היסטוריונים של העת העתיקה שהתעלמו מהמקורות היהודיים הקלאסיים, הסתבכו עם הניסיון להרכיב רצף היסטורי אמין של האירועים. למעשה ישנה מחלוקת בין תיאור הזמנים לפי חז"ל והתנ"ך לבין הדעה הרווחת במחקר ההיסטורי, מחלוקת שמבטאת פער של כ-160 שנה! זו למעשה אחת המחלוקות הכי משמעויות בנוגע לתיארוך היסטורי של התנ"ך. לאחר לימוד עומק של הנושא, אני מאמין שהיצמדות לפשט הפסוקים והמדרשים היא נכונה יותר גם מבחינה היסטורית מדעית. מי שמעוניין להעמיק בהוכחות לגישה זו, מוזמן לקרוא בגוגל את מאמרו הארוך של חיים חפץ "מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה; עיון מחודש".
וכעת, נתחיל את מסענו להבנת עומק של מגילת אסתר וחג פורים כולו!
המגילה נפתחת בפסוק "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ", על פניו פתיחה תמימה המציינת את מועד האירועים. אלא שרבי לוי (ויש אומרים רבי יונתן) אומר על כך במסכת מגילה (דף י עמוד ב): דָּבָר זֶה מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי" אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן צַעַר. הדבר תמוה – המגילה עוד לא התחילה, זו ממש המילה הראשונה, כבר לשון צער?? אנחנו עוד לא יודעים כלום על שום דבר, כבר לשון צער?.. אלא שנשים לב שאמירה זו אינה מובאת סתם כך, אלא מודגש שזוהי "מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה". ומבלי לפרט כעת, רק נזכיר ברמז – מי היה אחד מ"אנשי כנסת הגדולה"?.. מרדכי היהודי שהוא זה שכתב את המגילה יחד עם אסתר!!! כלומר, כבר במילה הראשונה של המגילה, אנחנו מבינים שיש כאן מעין צופן שמרדכי ואסתר החביאו במגילה, והם נותנים לנו רמז ראשון שממנו נוכל להבין כיצד עלינו באמת לקרוא את המגילה כולה.
אם כך, נחזור למילים וננסה לפענח את הצופן. במקום לקרוא וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ – אנחנו צריכים להבין "בימי אחשורוש היה צער וזהו הרקע לסיפור המגילה שעכשיו מתחיל". הצער הזה לא מפורט במגילה עצמה, ולכן נראה שמרדכי ואסתר אומרים לנו: חפשו את ימי אחשורוש. בסריקה של התנ"ך אנו מוצאים עוד *רק עוד אזכור אחד* של אחשורוש הפרסי והוא בספר עזרא פרק ד. בפרק זה מתוארת כיצד בזמן שיבת ציון, החלו לבנות את בית המקדש השני, ואז העמים שישבו בארץ ומכונים "צרי יהודה ובנימין" ביקשו לקחת גם הם חלק בבנית המקדש, בטענה שגם הם עובדים את ה'. מנהיגי העולים לא הסכימו לכך, ומאז אותם צרי יהודה ובנימין עשו כל מה שאפשר כדי למנוע את בניית המקדש ושיקום ירושלים. ואז מגיע פסוק ו: וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ *בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ* כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם. זוכרים? מגילת אסתר נפתחת במשתה "בשנת שלוש למלכו" של אחשורוש, והנה אנחנו רואים שבתחילת מלכותו שלחו כתב שטנה לאותו אחשורוש. העתק של מכתב זה מופיע בספר עזרא, ובסוף הפרק מוטלת "הפצצה": צו מלכותי הקפיא את בניית המקדש עד שנת 2 למלכות דריוש הפרסי!
כעת, המגילה כולה מקבלת פרספקטיבה חדשה – בזמן שבשושן המן ומרדכי מתקוטטים, בירושלים בניית בית המקדש השני נעצרה והוקפאה לאורך *כל* תקופה מלכות אחשורוש! כעת אנחנו מבינים שאנחנו לא מבינים כלום, ושצריך לחזור כמה צעדים אחורה בשביל להבין את ההקשר הרחב יותר של תקופה זו, ולבחון את מגילת אסתר לאור ההקשרים שלה למרחבי התנ"ך. רק כך נוכל להבין באמת את הסיפור של המגילה ושל חג פורים כולו. וזה בדיוק מה שנעשה כאן בימים הקרובים בע"ה. תצטרפו אלי למסע? בהזדמנות זו אזכיר שאני שמח מאוד לקבל תגובות, הערות, שאלות ודיוקים מכם השותפים למסע, מוזמנים לכתוב לי בכל אחד מהערוצים שנוח לכם.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate