ההלכה הבסיסית היא שהדלקת נר חנוכה היא משהו שקורה דווקא בבית, ולפי חלק מהדעות – אם אין לאדם בית, הוא לא יכול להדליק נר חנוכה! אמנם ישנן הדלקות ציבוריות כגון בבית כנסת או באירועים ציבוריים, אך לא יוצאים בהם ידי חובת מצוות נר חנוכה אלא עניינם להרבות בפרסום הנס ברבים.
כמובן שהכוונה כאן ב"בית" היא לא רק לבית הפיסי, אלא למכלול של התא המשפחתי הנמצא בבית הפיסי (ולכן אם המשפחה נסעה להתארח במקום אחר – אז עכשיו זה הבית שלה, ואין צורך להדליק בבית הקבוע שנשאר ריק בינתים).
הזכרנו שהדלקת נר חנוכה היא זכר להדלקת המנורה ולנס פך השמן, ולפי זה יוצא שהבית היהודי, הוא מעין "בית מקדש מעט"! דבר זה מתחבר לכך שכפי שראינו חלק מאוד גדול מגזירות היוונים היו מכוונות להשמדת קדושת התא המשפחתי היהודי. היוונים כנראה הבינו שברגע שיחללו את הקדושה והטהרה של המרחב הזוגי והמשפחתי היהודי, עם ישראל יאבד את עמוד השדרה הרוחני שלו, ואז ייסחף לתוך השטף התרבותי ההלניסטי שהם ביקשו להביא לעולם.
ואכן, לפי הסיפור על חנה (או מרים) בת מתתיהו (או יוחנן) שזעזעה את אחיה ביום חתונתה, המרד החשמונאי התחיל מתוך רצון לשמור על הכבוד של בנות ישראל ולמנוע חילול גס של הבית היהודי. ממש כפי שהיוונים נכנסו להיכל וטמאו את השמנים מתוך רצון להפקיע את הטהרה והקדושה של בית המקדש ושל האור שהוא מפיץ החוצה, כך רצו לחלל את קדושת וטהרת "בית המקדש" המשפחתי.
נשים לב שהגזירה הראשונה של היוונים היתה קשורה לפתח הבית, לכאורה גזירה קלה שאוסרת רק לנעול את הבתים. אך עם ישראל הבין שברגע שאין את היכולת לנעול את הפתח – כל אחד יכול להיכנס ולמעשה הבית פרוץ ונתון להשפעה חיצונית. לכן עקרו לגמרי את הדלתות, כדי שלא תהיה אשליה כאילו הבית סגור וכביכול הכל בסדר, אלא יהיה ברור שהבית פרוץ ופתוח לחלוטין וצריך להיערך בהתאם. פתח הבית יכול לספוג השפעה מבחוץ ויכול גם להיות נקודת החיבור שדרכה האור של הבית מאיר החוצה. גם ביציאת מצרים עם ישראל הצטווה למשוח את פתח הבית בדם קרבן הפסח, ובכך להצהיר על מהות הבית כשייך לברית עם ה'.
כעת נחזור להלכה הבסיסית ביותר של נר חנוכה – נֵר חֲנוּכָּה מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ מִבַּחוּץ. דווקא חנוכה, שהוא חג מדברי סופרים ולא מהתורה, חג שאינו מפורש בתנ"ך ושמגיע בשיא החורף, דווקא אז מתגלה האיכות הגבוהה ביותר של הבית היהודי. תקופה זו של חורף, של לילות ארוכים, של "פגרה" מהעבודה החקלאית (עבודות השנה החולפת הסתיימו ועבודות השנה החדשה עוד לא התחילו), תקופה זו היא זמן של התכנסות אל תוך הבית. בהדלקת נר חנוכה מתברר שלא רק שבתוך הבית יש אור קדוש וטהור שנשמר מפני השפעות חיצוניות, אלא שאור זה יכול לצאת החוצה מהפתח ולהאיר את המקומות החשוכים שנמצאים בחוץ, ממש כמו נבואות הנביאים על האור שיצא מהמקדש "האחרון" לעולם כולו!
נקודה זו מתחברת למשפט תמוה אותו אנו מזכירים בתפילת "על הניסים" אותה מוסיפים בימי החנוכה: "והדליקו נרות *בחצרות* קדשך". והרי את המנורה הדליקו בתוך ההיכל ולא בחוץ? לשאלה זו נתייחס בע"ה בתרגיל הבא.
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate