כידוע, נס חנוכה אירע לאחר חתימת התנ"ך. בניגוד למגילת אסתר שאנו מוצאים דיון לגביה האם נאמרה ברוח הקודש, כלומר האם היא צריכה להיות חלק מהתנ"ך, ולבסוף הוכרע שכן – לגבי ספרי החשמונאים לא מצאנו דיון כזה. הם לא נאמרו ברוח הקודש ולא נחשבו לחלק מהתנ"ך, מה שגרם לאובדן המקור העברי (כיום יש בידינו תרגום לעברית של התרגום ליוונית). עם כל זאת, ישנו אזכור משמעותי בתנ"ך למלכות יוון, וככל הנראה ברמז גם למלכות בית חשמונאי.
דניאל הנביא היה ילד בזמן "גלות החרש והמסגר" שהיתה גלות מוקדמת לחורבן הבית הראשון, בה הוגלו אליטות הכלכלה והרוח של עם ישראל לבבל. הוא נלקח יחד עם חבריו חנניה, מישאל ועזריה, לגדול בבית המלוכה הבבלי על מנת לשמש כיועצי המלך בהמשך.
ספר דניאל הוא ספר מרתק לאחר שמתגברים על מכשול הארמית (כמובן ניתן להיעזר בתרגומים), ואחד הסיפורים הידועים הוא על דניאל המושלך לגוב האריות וניצל מהם בעקבות סירובו לוותר על 3 תפילות ביום.
בפרק ז מתואר חלום שחולם דניאל על ארבע המלכויות שישלטו בעולם. המלכות השלישית רומזת למלכות יון ומתוארת כ"נמר בעל ארבע כנפים וארבעה ראשים". על פי הרב יגאל אריאל (במאמר בספר "באורך נראה אור" לזכרו של דני כהן הי"ד) דבר זה רומז למלכותו של אלכסנדר מוקדון שהיתה נועזת וכבשה במהירות את העולם כולו. לאחר מותו התפצלה מלכותו לארבעה חלקים, כאשר על ארץ ישראל נאבקו בית סלווקוס ששלטו בסוריה ובבל, ובית תלמי ששלטו באיזור מצרים.
גם בפרק ח' יש תיאור מעניין של מלכות יון. בתחילה מתואר האיל, שרומז למלכות פרס, שמנגח לכל ארבע רוחות השמים. ואז "וְהִנֵּה צְפִיר הָעִזִּים בָּא מִן הַמַּעֲרָב עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֵין נוֹגֵעַ בָּאָרֶץ וְהַצָּפִיר קֶרֶן חָזוּת בֵּין עֵינָיו". בהמשך הפרק מפורש כי צפיר העיזים רומז למלכות יון, והקרן בין עיניו רומזת למלך אלכסנדר מוקדון הגדול ("וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן"). צפיר העיזים מכה את האיל (מלכות פרס), ולאחר מכן הקרן הגדולה נשברת ובמקומה צומחות ארבע – רמז לארבעת הבתים שירשו את מלכותו של אלכסנדר מוקדון.
נבואות אלו מלמדות אותנו שהאירוע של חנוכה הוא לא אירוע נקודתי מקומי בהיסטוריה, אלא שיש כאן תנועה היסטורית אדירה שבה יש להתמודד עם תרבות עוצמתית ששוטפת את העולם כולו במהירות.
גם המדרשים מתארים את אלכסנדר מוקדון ואת מערכת היחסים המעניינת עם חכמי ישראל. במדרש אחד מתואר כיצד הסיטו "הכותים" את אלכסנדר מוקדון להחריב את בית המקדש, והוא מתחיל לעשות את דרכו לכיוון זה. כנגדו יוצאים שמעון הצדיק שהיה הכהן הגדול וחכמי ישראל. כאשר הם נפגשים, אלכסנדר מוקדון יורד מסוסו ומשתחווה כלפי שמעון הצדיק, כאשר הוא אומר שדמות זאת נראתה לפניו במלחמות ועזרה לו לנצח!
מדרש זה מלמד על המורכבות של היחס לתרבות יון, כרקע לסיפור החנוכה. ברור שהקב"ה עזר לו לכבוש את העולם במהירות ולהשליט בו את התרבות ההלניסטית. זוהי תרבות שהיתה מאוד מתקדמת מבחינה מדעית, תרבותית, גופנית ועוד. למעשה, זוהי התרבות שהניחה את התשתיות לערכי התרבות המערבית שגם היום שוטפים את העולם ובכלל זה את עם ישראל היושב בציון, קל וחומר אלו שעדין בגלות.
ונשאלת השאלה, מה צריך להיות היחס של עם ישראל לתרבות זו, וכיצד הדברים התגלגלו בפועל והפכו להיות הסיפור שאנו מכירים בתור אירועי חנוכה? לכך נתייחס בתרגילים הבאים.
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate