אנו ממשיכים בתיאור התהליכים הרוחניים המתרחשים בשינה, לאחר שתיארנו את מבנה הנפש – כאשר "מתחת" למודע (המכונה רוח) יש את התת מודע (המכונה נפש) ואת העל מודע (המכונה נשמה).
אז מה קורה בשינה? המודע שלנו נרדם, כבה, במובן מסוים – כמעט מת. כעת שני מרחבי החיים המודחקים שלנו משתחררים! מצד אחד תת המודע נפתח, מציף חוויות לא מעובדות והמוח שלנו מתחיל לעבד אותן ולהתמודד איתן, מה שנחווה אצלנו כחלומות "רגילים". אגב זהו תהליך חשוב מאין כמוהו מבחינת בריאות הנפש, וגם מבחינת הגוף ישנם תהליכי החלמה ולמידה שהם קריטיים. למעוניינים להעמיק בנושא אני ממליץ בשנית על הספר המדהים "למה אנחנו ישנים". אך כאמור זה לא המיקוד שלנו בסדרה הזו.
הצד השני הוא שגם הנשמה שלנו משתחררת מההדחקה שלה, ויכולה "לפרוש כנפים" ולהתחבר בחזרה אל המקור האלוקי שלה. היא עולה ונטהרת, מתחדשת, מזדככת ומקבלת הארות חדשות ותוספת כח.
אומר האריז"ל שבכל לילה אדם עובר מעין "נסירה" כפי שהיה בעת בריאת העולם. נפגוש את זה רגע דרך מילותיו אף על פי שהן חידתיות:
"וְהִנֵּה עִנְיַן כַּוָּנַת הַשֵּׁנָה: עִנְיָנָהּ הוּא שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן כִּי גַּם בְּעֵת הַשֵּׁנָה עוֹבֵד אֶת בּוֹרְאוֹ בְּסוֹד "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ". וְהוּא, שֶׁיְּכַוֵּן הָאָדָם שֶׁהוּא עַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת "זְעֵיר אַנְפִּין" דְּכוּרָא (הַזָּכָר) אֲשֶׁר הִפִּיל עָלָיו הַמַּאֲצִיל תַּרְדֵּמָה וְיָשֵׁן. וְסוֹד הַשֵּׁנָה הִיא סוֹד הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין מִמֶּנּוּ…"
על אף שהמשפט כולל מונחים שאינם מובנים כל כך, העיקרון החשוב הוא שלפי האריז"ל השינה יכולה וצריכה להיות חלק מעבודת ה'! כאשר האדם הולך לישון הוא בעצם מבצע תנועה של בריאת עולמות חדשים, כשם שעשה הבורא בבריאת העולם. לצורך כך הוא צריך להיות מוכן לוותר על ה"מוחין" שלו, על תפיסת העולם כפי שהכיר אותה, ולהיפתח לתודעה חדשה שתיוולד בתוכו לאחר שנשמתו תבקר בעולמות העליונים בעוד היא משוחררת ממאסר התודעה שמתקיים לאורך היום. דבר זה, יסביר האריז"ל בהמשך הקטע, יאפשר לבצע את העבודה הרוחנית של היום החדש בשלבים השונים שלו, החל מחצות הלילה.
הזכרנו בתרגילים הקודמים שהשינה יכולה להיות בחינה של עליה לרגל לבית מקדש של מעלה. כעת הדברים מתחברים. זוהי בדיוק הכוונה של העולה לרגל העוזב את חייו הרגילים, ועולה למקום המקדש על מנת להתברך בהארות נשמתיות חדשות, תודעה חדשה, חווית גוף חדשה, וחוזר איתם אל חיי היום יום מבורך יותר. (אנו נפגוש את מודל ה"עליה לרגל" עוד מספר פעמים לאורך השנה). כך גם בהליכה לישון, ניתן להתכוונן למסע של התנתקות מהמוכר והידוע, עליה למקום גבוה מתוך כוונה לחזור עם התחדשות גדולה.
מדגיש האריז"ל – כל זה תלוי בכוונה של האדם! רגע לפני שהמודע שלנו "הולך למות" בשינה, הוא יכול להחליט איך הוא הולך "למות"! האם הוא ייעלם אל תוך השטף התת מודע החייתי הפורץ מתהומות הנפש שהיו מודחקים במשך היום (כאמור בנושא התהומות נגענו בקצרה במהלך הלימוד על ניסוך המים בסוכות), או שהכוונה שלו היא לתת מקום להארות נשמתיות המגיעות אליו בעקבות הביקור בבית מקדש של מעלה?
זוהי אם כן, ההדרכה הראשונה והבסיסית ביותר – ללכת לישון מתוך כוונה!
והיום אני הולך לאתגר אותך ואותי עם תרגיל מעשי במיוחד: לשים עכשיו תזכורת לשעת הערב – לומר את המשפט *"הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לִישֹׁן מִתּוֹךְ בַּקָּשָׁה לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאִי בְּמַהֲלַךְ הַשֵּׁנָה בְּבֵית מִקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה".* אגב, זו גם הזדמנות לבחור מראש *מתי* ללכת לישון, דבר שברגע האמת יותר קשה לעשות אותו. התזכורת יכולה מאוד לעזור בזה.
אני מדגיש: אין ציפיה שבעקבות התרגיל תהיה לך הרגשה או תחושה מיוחדת או שונה במהלך השינה או בבוקר שלמחרת! וזאת כי כאמור במהלך הערות שלנו אנחנו מדחיקים וממסכים את החלק הגבוה שלנו. אבל זה לא אומר שאין לזה השפעה ברמה הנשמתית! ולכן אני מזמין אותך לנסות, ואשמח לשמוע ממך מחר האם ביצעת את התרגיל ואיך היה 🙂
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate