לאחר שראינו את העיקרון שאומר שבבית המקדש היום קודם ללילה והסקנו את המסקנה הרוחנית – מטרת העבודה במקדש היא להביא את העולם כולו למדרגה גבוהה יותר. מדרגה זו התקיימה בעצמה בלילה, כאשר במקדש עצמו לא נעשתה שום פעילות, אלא זה פשוט היה זמן של שהיה במדרגה החדשה.
ראינו שקביעה זו מתאימה לנקודת המבט שכינינו "אלוקית" על מבנה היום – האדם משתדל להתפתח מבחינה רוחנית לאורך היום, ובלילה הוא "קוטף" את פירות עבודתו הרוחנית ושוהה במדרגתו החדשה. אותו הדבר ניתן להסתכל על מבנה השנה, לפי התורה (נקודת המבט האלוקית) – השנה מתחילה בניסן, בקיץ, שהוא בחינת הכנה לחורף. בחורף האדם מתפרנס מהתבואה שגידל ואסף לאורך הקיץ, וכעת הוא יכול להתרכז בביתו בעבודה הרוחנית – תפילה ולימוד תורה (ובמיוחד בלילות החורף המתארכים), בזמן שהגשם משקה את שדותיו בחוץ…
היום ניכנס קצת לפרטים של תהליכי העבודה השונים שהתקיימו לאורך היום במקדש. כפי שכבר הזכרנו, היממה נפתחת בפעולת תרומת הדשן ש"מאפסת" את המזבח, ובעצם מקשרת את אש המערכה של יום האתמול, לאש החדשה של היום החדש, כך שבפועל נשמר הרצף של "אש התמיד" הדולקת על המזבח.
לאחר תרומת הדשן, יש שלוש פעולות מרכזיות שמתרחשות מידי יום – הקרבת קרבן התמיד, הקטרת הקטורת במזבח הזהב, וטיפול במנורת הזהב. לאחר מכן יוקרבו הקרבנות הלא קבועים – במועדים אלו קרבנות המוסף ובימים רגילים אלו הקרבנות השונים שמביאים האנשים העולים לבית המקדש. לקראת סיום היום, התהליך חוזר על עצמו רק בצורה הפוכה – המנורה, הקטורת ואז קרבן תמיד של בין הערבים.
קל לזכור זאת אם נדמיין את המבנה של מנורת שבעת הקנים של המקדש – שני הקנים הקיצוניים הם כנגד קרבן התמיד של שחר ושל בין הערבים, פנימיים יותר: קטורת של שחר ובין הערבים, פנימיים יותר המנורה (של שחר ובין הערבים) ובאמצע – הקרבנות השונים שהיו מוקרבים לאורך היום כנגד הנר האמצעי.
כאשר אנו מתמקדים בשאלת הלילה במקדש, אנו מוצאים התייחסות לשני דברים מרכזיים – עיכול חלקי הקרבנות שלא הספיקו להתעכל באש המזבח לאורך היום במשך הלילה כולו (וכנגדם תוקנה תפילת ערבית) והנרות הדולקים לאורך הלילה. לגבי הנרות, יש שיטות שונות האם המנורה הודלקה גם בבוקר, אך ברור מהפסוקים שעיקר ההדלקה היתה בבין הערבים: "יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי ה'".
יוצא מכך שבלילה לא היתה פעילות של האדם, אלא רק הפעילות של אש התמיד (שכזכור מקורה בהתגלות שמימית) אשר בערה במזבח ועיכלה את הקרבנות, וכן דלקה במנורה כעדות להשראת השכינה בישראל. ניתן לצרף לכך את ריח הקטורת של בין הערבים שהוקטרה יחד עם הדלקת הנרות, כמובן באמצעות גחלים שהובאו גם הם מאש התמיד שעל המזבח החיצון. כעת ניתן לדמיין את התמונה המלאה, אש בוערת בחוץ, נרות דולקים בפנים, ריח הקטורת נמשך מהמקדש ועד יריחו. זהו ביטוי לשכינה השורה במקדש, ופועלת את פעולתה להתחדשות והמשכת ברכה לחיים כולם לאורך הלילה!
כעת, כשסיימנו להתבונן ולצייר את התמונה של היחס בין היום והלילה במקדש, נעבור להתבונן בלילה האישי שלנו. מה יכול להשתנות בו בעקבות ההבנה החדשה של הלילה במקדש?
על כך נדבר בתרגילים הבאים, ובינתים מזמין אותך להתבונן בשאלה הזו ולשתף במחשבות שלך, בהודעה חוזרת או בקבוצה.
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate