את שתי נקודות המבט העקרוניות על נקודת ההתחלה של מעגל השנה והיממה אותן ראינו בתרגילים האחרונים, נוכל לכנות נקודת המבט האנושית ונקודת המבט האלוקית. לפי נקודת המבט האנושית היעדר הפעילות קודם לפעילות. במעגל היממה אנחנו ישנים כדי שיהיה לנו כח למחר. במעגל השנה – אנחנו מתפללים על הגשם בחורף כדי שבמהלך הקיץ נזכה לשפע תבואה.
כעת נתבונן בנקודת המבט שכינינו "האלוקית", זו שבאה לידי ביטוי בפשט הפסוק "ויהי ערב ויהי בוקר" לפי פירוש הרשב"ם. לפי נקודת מבט זו, האדם פועל כל היום בשביל… לישון בלילה?? מסתבר שכן! במהלך השינה הנשמה "משתחררת" מהמגבלות שנכפו עליה בעקבות ההחיבור המלא אל הגוף לאורך היום, והיא יכולה להגיע לגבהים רוחניים שלא יכלה במשך היום. אך זה תלוי בעבודת האדם (הרוחנית) לאורך היום, ובכוונה איתה הוא הולך לישון.
מעבר לכך, הלילה הוא הזמן האידיאלי ללימוד התורה כפי שכתב הרמב"ם "אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה". היערכות נכונה של האדם לאורך היום תאפשר לו לקום בעוד לילה ולשקוע בלימוד התורה.
ובמעגל השנה – האדם עובד לאורך הקיץ בשביל להיות בביתו בחורף?? מסתבר שכן! הרי מה היא תכלית יצירת השפע הכלכלי? כמובן לאפשר התפתחות רוחנית משמעותית… ואם כך, ברכת השפע בחודשי הקיץ מאפשרת לאדם החקלאי להקדיש את החורף ללימוד התורה ולהתפתחות הרוחנית מבלי לדאוג לענייני הפרנסה, מאחר ומחסני התבואה מלאים בתוצרי עבודתו המבורכת לאורך הקיץ. באופן נפלא ביותר, לאורך הקיץ היום ארוך יותר, מה שמאפשר לשים את הדגש על הפעילות החקלאית, ולאורך החורף הלילות ארוכים יותר מה שמאפשר את ההתפתחות הרוחנית (מה שמכונה "לילות הזהב"….).
ההסתכלות האנושית הרגילה, הרואה את חוסר הפעילות כאמצעי לקראת הפעילות ואיסוף הנכסים החומריים, היא נקודת המבט הגלויה, האנושית הנפוצה. אך היא בעצם מסמלת מרדף בלתי פוסק אחרי ההישג הבא – קמים בבוקר, עובדים קשה כל היום, מגיעים ללילה "מפורקים" וקורסים אל המיטה, וחוזר חלילה למחרת.
לעומת זאת, נקודת המבט האלוקית/רוחנית על הזמן – נשענת על האמונה שמאמצי האדם הם בחינת כלי, אך השפע עצמו הנכנס אל הכלי כבר תלוי בברכה מלמעלה. ממילא, השתדלות האדם צריכה להגיע בגבולות הנכונים ומתוך זכירה של התכלית העיקרית – ההתפתחות הרוחנית ובניית מערכת היחסים בין הנבראים לבורא. אדם כזה פועל מתוך נחת לאורך היום, ומכוון את עיקר השתדלותו להתקדם רוחנית ומוסרית בעוד צעד אחד, כמו לוחם המתקדם לכיוון היעד שלו.
במובן הזה, הלילה הוא כבר להיות ביעד עצמו לאחר שכבשנו אותו! זו התכלית שעומדת בפני עצמה, פשוט *להיות* במדרגה אליה הגענו, ומתוכה לממש את הקשר עם הבורא בתפילה ובלימוד התורה. לא כאמצעי להשגת יעד אחר, אלא בתור מימוש תכלית החיים בכל יום מחדש, בלי לחכות שמשהו בתנאים החיצוניים יאפשר זאת (כמו שאומרים "אני אנוח בפנסיה"…).
אנו נעמיק יותר בעבודת הלילה והשינה בקרוב, ובתרגיל הבא נתבונן בשאלת היום והלילה במקדש. בינתים אשמח לשמוע מה התחדש לך בעקבות סקירת והשוואת שתי נקודות המבט על הזמן!
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate