את התרגיל הקודם סיימנו בשאלה מעניינת: מה קודם למה, היום או הלילה, הקיץ או החורף? ובכן התשובה לשאלה הזו היא פשוטה: שתי התשובות נכונות! הכל עניין של נקודת מבט. אם ניקח לדוגמה את מעגל השנה, אנחנו חוגגים את ראש השנה בחודש תשרי, אבל לפי התורה דווקא ניסן הוא החודש הראשון ואילו תשרי הוא החודש השביעי! ואכן הדבר מצוי במחלוקת תנאים של ר' אליעזר ור' יהושע אותה כבר הזכרנו, מתי נברא העולם – בתשרי או בניסן.
אם נסתכל על מעגל היממה, לכאורה זה יותר פשוט – היממה מתחילה מהערב! התאריך העברי משתנה בזמן השקיעה, ואת השבת אנחנו כמובן מקבלים בשקיעת החמה של יום שישי ומוציאים במוצאי שבת (ולא בראשון בבוקר). זוהי הלכה פשוטה וברורה.
המקור הידוע לקביעה זו הוא הפסוק מבריאת העולם "ויהי ערב ויהי בוקר…". הפרשנות המקובלת של הפסוק היא שהיה ערב (לילה) ואח"כ בוקר (היום) ושניהם יחד מרכיבים "יום אחד". אך כפי שכבר הזכרנו בתרגיל של ה' אב, ישנה פרשנות יחידאית של הרשב"ם, נכדו של רש"י, המסביר את הפסוק בצורה אחרת:
"וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" – אֵין כְּתִיב כָּאן "וַיְהִי לַיְלָה וַיְהִי יוֹם" אֶלָּא "וַיְהִי עֶרֶב", שֶׁהֶעֱרִיב יוֹם רִאשׁוֹן וְשִׁקַּע הָאוֹר, וְיִהְיֶה בֹּקֶר, בָּקְרוֹ שֶׁל לַיְלָה, שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר. הֲרֵי הֻשְׁלַם יוֹם אֶחָד מִן הַשִּׁשָּׁה יָמִים…
כלומר, בכל יום מימי הבריאה היתה פעילות של הבורא, ואז הגיע הערב, כלומר נגמר החלק של היום, החלק של הפעילות. ואז… לא קרה כלום! כי זהו החלק של חוסר הפעילות, הלילה. ואז "ויהי בוקר" ובכך הושלמה היממה – יום אחד, יום שני וכו'.
כלומר על פי פירוש זה, פשט הפסוק הוא דווקא שהיום קודם ללילה!
פירושו של הרשב"ם עורר התנגדות רבה שכן עלולים להיות אנשים שאולי לא מבינים שהלכה נקבעת על פי התורה שבעל פה ולא על פי פשט הפסוקים, ויכולים חלילה להסיק מהפירוש הלכה למעשה ולקבל שבת לדוגמה רק בבוקר שבת במקום בלילה שלפני! כמובן שהרשב"ם לא התכוון לכך, אלא רק פירש את הפסוק לפי הפשט על פי שיטתו הכללית בנוגע לפסוקי המקרא. (רשב"ם מתייחס בעצמו לגישתו הפרשנית בפירושו לפסוק הראשון בתורה, ואומר במפורש שאינה באה לסתור את דברי הדרש של "הראשונים" אלא רק להוסיף את "עומק פשוטו של מקרא" ואף מתאר כיצד התווכח על כך עם סבו, הפרשן הגדול של התורה, הלא הוא רש"י: נִתְוַכַּחְתִּי עִמּוֹ וּלְפָנָיו וְהוֹדָה לִי שֶׁאִלּוּ הָיָה לוֹ פְּנַאי הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת פֵּרוּשִׁים אֲחֵרִים לְפִי הַפְּשָׁטוֹת הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם.)
למרות כל זאת, אחד מפרשני תקופתו, האבן עזרא, מתאר כיצד בליל שבת אחד כאשר הוא ישן, הוא חלם חלום מוזר. בחלום מגיע אליו שליח ומוסר לו איגרת אשר שלחה לו לא פחות מאשר השבת בעצמה! באגרת זו השבת מבקשת מהאבן עזרא למחות על הפגיעה בכבודה ובקדושתה בעקבות פירושו של הרשב"ם! בעקבות כך האבן עזרא כותב את "אגרת השבת" ושולח אותה לרחבי העולם היהודי, ובה הוא מוכיח שהיממה מתחילה מהערב ולא מהבוקר.
מעבר לסיפור המרתק המסתתר מאחורי המחלוקת הפרשנית, ניתן להציע גם הסבר מהותי לחשיבות המחלוקת הזו. כמו במעגל השנה, גם במעגל היממה יש לנו שתי נקודות מבט. מנקודת המבט האנושית, הארצית, היממה אכן מתחילה מהערב. ויש בכך היגיון אנושי גדול: הרי מדוע אנו ישנים? כדי שיהיו לנו כוחות לפעילות במהלך היום! לפי זה היום הוא העיקר, הוא התכלית ואילו הלילה הוא ההכנה, האמצעי. לכן, הלילה קודם ליום, כי היום הוא המטרה הסופית. נקודת המבט האנושית הזו מיוצגת בתפיסת התורה שבעל פה אשר נפסקה כמובן הלכה למעשה.
אך הרשב"ם מלמד אותנו שישנה נקודת מבט נוספת, נקודת מבט אלוקית הבאה לידי ביטוי בתורה שבכתב, נקודת מבט שקדמה לבריאת האדם. מנקודת מבט זו, דווקא היום קודם ללילה! ואם כך יש להבין – האם היום הוא ההכנה ללילה? ואם כן – מה המשמעות והחשיבות של הלילה, של זמן שמאופיין דווקא *בהיעדר* פעילות? ואם אכן ישנן שתי נקודות מבט על הזמן, נשאל את עצמנו מה קורה במקדש, לפי איזו תפיסת זמן הוא מתנהל?
על השאלות האלו נשתדל בע"ה לענות בתרגילים הבאים, ובינתים אני מזמין אותך להתבונן בחיים האישיים שלך ולשאול את עצמך – מה התכלית מבחינתך, היום או הלילה?
אשמח לשיתופים בפרטי או בקבוצה.
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate