אנחנו מגיעים אל הנבואה האחרונה ברצף הנבואות האוניברסליות, הנבואה שמחזירה אותנו לנקודת הפתיחה של הסדרה – חג הסוכות. הנבואה, המופיעה בסוף ספר זכריה – פרק י"ד, נקראת בהפטרת חג ראשון של סוכות, והיא מתארת תיאור מדהים של יום גילוי כבוד ה' בעולם, יום שמסמל את המעבר ל"אחרית הימים", יום שהוא לא יום ולא לילה…
אך אנו נתמקד מכל ההפטרה הזו בשני פסוקים שמתארים את היחס של אומות העולם לבית המקדש בתקופה שאחרי כל התהליך הזה: וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלַ͏ִם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם.
אם בנבואות הקודמות אותן למדנו במסגרת הסדרה הזו ראינו תהליך "ויראלי" שבו יחידים מכל אומות העולם מגיעים לבית המקדש, חווים את העוצמה של קרבת אלוקים ורצים לספר לחבריהם, עד שהממלכות כולן שולחות נציגים באופן רשמי לירושלים בשביל לעבוד את ה' כאומה וממלכה, כאן אנו רואים שלב נוסף.
בתקופה הזו שתהיה אחרי גילוי יחוד ה' בעולם, זה כבר לא משהו שנתון רק לרצון הטוב, זו כבר חובה וציפיה מכל אומות העולם לעלות פעם בשנה לרגל ולהשתחוות לפני ה'! ומתי? בחג הסוכות. ויותר מכך – אומה שלא תעלה לרגל (או לכל הפחות תשלח נציגים?) תסבול מעונש חמור – בצורת! (ואם מדובר על מצרים שלא זקוקים לגשם הרי שהם יקבלו מגפה במקום).
ראשית אנחנו רואים כאן את המשמעות של ההיבט האוניברסלי של חג הסוכות. היבט זה מופיע כבר בתורה בהקרבת 70 פרי החג שמטרתם לכפר על אומות העולם, אבל זה קורה מבלי שהם יהיו מודעים למה שקורה בכלל. וכפי שראינו שאמר ר' יוחנן בגמרא: "אוֹי לָהֶם לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁאִבְּדוּ וְאֵין יוֹדְעִין מַה שֶּׁאִבְּדוּ! בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עֲלֵיהֶן – וְעַכְשָׁו מִי מְכַפֵּר עֲלֵיהֶן?!". אבל בתקופה שאחרי שייחודו של ה' יתגלה בעולם, זה כבר לא יהיה נסתר. אומות העולם בהחלט יבינו את זה וישמרו על הברית עם ה' באמצעות העליה לרגל השנתית שתהיה בסוכות.
ניתן רק לדמיין מה זה אומר להיות בירושלים בסוכות כאשר מסביב נמצאים אנשים מכל העולם שבאים גם הם להשתחוות לפני ה' ולהראות את דבקותם בעבודת ה'! ממש פסטיבל רוחני של עשרות מיליוני אנשים שכולו מרוכז סביב השמחה האדירה של ימי הסוכות בבית המקדש! זוהי המשמעות של להיות הבירה האמיתית של העולם, המרכז הרוחני שעיני כל נשואות אליו!
ככל הנראה זהו השלב האחרון והסופי של תהליך החיבור של אומות העולם לבית המקדש, ואם השלבים הראשונים היו כאלה שיכולים תיאורטית להתקיים באופן מיידי, הרי ששלב זה יגיע רק אחרי שהעולם יעבור מעין "איפוס", אולי סביב מלחמת גוג ומגוג, ואולי הכוונה לתחיית המתים (על נושאים אלו נרחיב בע"ה בחודש סיוון).
בזאת סיימנו את רצף הנבואות העוסקות בהיבט האוניברסלי של המקדש, נבואות שלמעשה מחכות להתממש בבית המקדש השלישי אליו אנו מייחלים. בתרגיל הבא ניתן הצצה דווקא אל העבר, אל תקופה אחת קצרה בהיסטוריה בה ניתן היה לטעום משהו מהטעם של המקדש כמוקד משיכה רוחני לעולם כולו!
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate