אז ההכנה לחג הסוכות היתה קצרה ביותר בגלל שפע החגים הכל כך מיוחדים בחודש תשרי, ובכל זאת הספקנו לגעת בנקודות רבות ומשמעותיות, שהן רק חלק קטן כאמור מהחג הכל כך עשיר ומיוחד הזה. בתרגיל היום נחזור על ונסכם את הנקודות המרכזיות שראינו, ונדגיש עוד נקודה אחת חשובה מאוד.
כפי שנאריך במהלך חודש חשון בסדרה שתעסוק במבנה היממה והשנה במקדש, ברור שישנה הקבלה בין חודש תשרי שפותח את "זמן החורף" לבין חודש ניסן שפותח את "זמן הקיץ" של השנה, וכמובן הקבלה בין שני הרגלים המרכזיים – סוכות ופסח, ששניהם חגים של שבעה ימים שבסופם מגיע יום שמיני שהוא "עצרת" (בפסח שבעת הימים מתארכים לשבעה שבועות ולכן היום השמיני מגיע בתור היום ה-50 אך זו אותה בחינה). בשניהם יש הדגשה של זכרון יציאת מצרים, אלא שהאופן הוא טיפה שונה. בפסח יש לנו מצוות "והגדת לבנך". הזכרון נעשה באמצעות סיפור! ישנו תוכן מילולי מאוד ברור שיש לספר אותו וכך להעביר לדור הבא את הזכרון של יציאת מצרים ואת העקרונות שנגזרים ממנה.
בסוכות העיקרון הזה פחות מודגש, אבל למעשה כפי שראינו גם הוא נוכח בצורה משמעותית. ראינו שהתורה מדגישה שמצוות סוכה נועדה לבנות תודעה! כפי שכתוב "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". והיום אני מבקש לשים את הדגש על המילה *דֹרֹתֵיכֶם* . גם מצוות סוכה, בדומה לליל הסדר ומצוות הגדה, היא מצווה שנועדה לחנך את הדורות הבאים! אלא שהפעם זה נעשה בצורה יותר חוויתית ופחות מילולית מאשר בליל הסדר. ואולי זו הסיבה שפחות מדגישים את הפן הזה, פשוט כי עצם היציאה מהבית והישיבה בתוך סוכה במשך שבעה ימים, היא מעשה כל כך חוויתי ועוצמתי, שלא צריך לשאול "מה נשתנה הלילה הזה" ולשים לב כמה פעמים מטבילין… השאלה מדוע אנו יושבים בסוכה אמורה לעלות מאליה, והתשובה גם היא ברורה: "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" וממילא הזיכרון של יציאת מצרים הוא מוחשי, ואף אחד לא צריך לראות את עצמו *כאילו* יצא ממצרים, אלא הוא ממש מרגיש את זה על בשרו, הנה הוא יוצא מהבית החם והבטוח ויושב בסוכה, ממש כמו בני ישראל שיצאו ממצרים!
ואולי מהסיבה הזו נקבע שלהלכה גם אם לא כיוון בדעתו בישיבה בסוכה לזכור את יציאת מצרים ואת הסוכות של בני ישראל, עדין יוצא ידי חובה, בניגוד לפסח שם אם לא אמר "פסח מצה ומרור" לא יוצא ידי חובה, מאחר והמיקוד הוא לא בתוכן המילולי אלא בחוויה הגופנית. וזו העוצמה של הסוכה שאתה נכנס אליה כל כולך, ומקיים אותה בגופך, אפילו (שלא לומר בעיקר) בזמן השינה!
עם זאת, נזכור שנחלקו ר' עקיבא ור' אליעזר מה הם אותם הסוכות בהם ישבו בני ישראל ביציאתם ממצרים, האם אלה סוכות ממש או ענני כבוד. עצם קיום המחלוקת מלמד אותנו שכן יש חשיבות לתוכן עצמו של הזיכרון והתודעה. כמו כן, נזכור שישנו הבדל בין היום הראשון של סוכות לבין שאר הימים, שביום הראשון יש מצווה מיוחדת לאכול לחם בסוכה לאחר צאת הכוכבים, בדומה למצווה לאכול מצה בלילה הראשון של פסח! ולכן היום בערב, לפני הקידוש, ישנה הזדמנות מיוחדת להטעין בתוכן מיוחד את הזמן הכל כך מיוחד הזה. להזכיר לכל בני המשפחה שאנו עומדים לקיים מצווה עצומה, והיא לאכול בסוכה בלילה הראשון של סוכות, כזיכרון לענני הכבוד ולסוכות שבני ישראל ישבו בהם ביציאת מצרים, ובכך נקיים את המצווה בצורה מהודרת על פי שתי הדעות, וגם נחבר את כל המשפחה ובמיוחד את "הדורות הבאים" למהות המיוחדת שלנו כעם סגולה שזכה לצאת ממצרים.
במהלך הסעודה נוכל להזכיר את 3 הדעות אותן ראינו בגמרא בפתיחת מסכת סוכה שמבארות את מהות הסוכה, סביב שאלת הגובה המקסימלי שלה.
רַבָּה סובר שעיקר הסוכה קשורה לזכרון העבר, וכשהיושב בסוכה מרים את עיניו לסכך הוא נזכר בסוכות בהן ישבו בני ישראל ביציאה ממצרים, ולכן סוכה מעל גובה 20 אמה תהיה פסולה כי כבר הסכך רחוק מהעין.
רבא סובר שהסוכה קשורה להווה, והמצווה היא לשבת בסוכת עראי, וזאת כדי שהאדם לא יתגאה בעת האסיף, ויזכור מהיכן מגיע לו השפע, ומאיזו נקודת פתיחה הוא התחיל בתור עם (עם של עבדים היוצא ממצרים ויושב בסוכות במדבר). לכן סוכה מעל גובה 20 אמה פסולה כי היא לא סוכת עראי.
ר' זירא סובר שהסוכה קשורה לענני הכבוד העתידיים המסמלים את החזרת השכינה באופן מלא לירושלים, ולכן צריך לשבת דווקא מתחת לסכך ובכך אנו למעשה יושבים תחת ענני הכבוד של השכינה! במובן הזה הסוכה היא ממש התפשטות של בית המקדש אל הבתים הפרטיים של כל אחד מישראל, לאחר התהליך המשמעותי שעברנו לאורך חגי תשרי! ולכן סוכה מעל גובה 20 אמה תהיה פסולה כי האדם כבר לא יושב בצל הסכך אלא בצל הדפנות.
אני מקווה שההכנה הקצרה הזו תספק לך תוכן לחבר דרכו את כל בני הבית למצווה המופלאה של הסוכה, ולחיבור לאור המקדש שמאיר בה, ובע"ה החל ממוצאי החג אנו נתחיל "לעלות לרגל" ולהתבונן על המצוות המקדשיות הכל כך מיוחדות של חג הסוכות, ובמיוחד שמחת בית השואבה ומצוות ניסוך המים שהיא כל כך עמוקה, תרתי משמע…
שיהיה חג שמח ובתפילה להיפגש כולנו בעליה לרגל לבית המקדש בירושלים בקרוב!
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate