כפי שראינו בתרגיל הקודם ראש השנה מוזכר בתורה רק כ"יום תרועה", ואפילו לא מפורש שתרועה זו היא בשופר דווקא, והדבר נלמד בתורה שבעל פה.
עוד ראינו, שרעיון הנסירה הוא משל לבריאת העולם. לפני שהעולם נברא, היה רק את אור אינסוף ברוך הוא, לא היתה שום מציאות נפרדת ממנו. כדי לברוא את העולם, הקב"ה יצר מציאות של העלם. כפי שהקדמנו, אלו מילים שניתן לומר אותם אך לא באמת להבין אותם עד הסוף, ובלשון הרמח"ל – אנו מדברים על דרך ההשאלה. ההעלם הזה הוא כביכול תהליך התרדמה, מעין הסתלקות, שמאפשרת את ה"נסירה" כלומר את ההפרדה. המילה "בריאה" בארמית פירושה הוצאה החוצה. העולם שנברא הוא כביכול משהו נפרד מהבורא, אך למעשה הוא הגיע ממנו.
הזכרנו משל מחיי האדם שיכול להמחיש את הרעיון: פעולת ההולדה. העובר שנוצר ברחם האם מתחיל כמשהו שהוא לחלוטין חלק מהגוף, והוא הולך ומתהווה כישות עצמאית בתוכה, אך עדין נחשב חלק ממנה, כמו כל איבר אחר (בהלכה זה נקרא ש"עובר הוא (כ)ירך אמו"). ואז מגיע רגע הלידה, ההוצאה החוצה, ה"בריאה", וה"עובר" הופך ל"ילד", ישות עצמאית בעלת בחירה משלה. אמנם, רמת העצמאות של תינוק שזה עתה נולד היא אפסית, אך היא תלך ותגדל מיום ליום, ותקפוץ מדרגה בגיל ההתבגרות…
אך האם הילד יהיה אי פעם נפרד לחלוטין מאמו ואביו? או שבמקום מסוים (לפחות תודעתית) הוא תמיד יהיה חלק מהם?.. זו שאלה מעניינת בתחום הפסיכולוגיה וזה לא ענייננו, הנקודה היא שה"בריאה" יוצרת מערכת יחסים מורכבת של נפרדות מצד אחד וחיבור ושייכות מצד שני.
נחזור כעת לנמשל – העולם אמנם נברא כיצירה עצמאית ועם זאת הוא תמיד ימשיך להיות בשורשו חלק מהאלוקות. מצד אחד החלל הפנוי הוא הכרחי כדי לאפשר בחירה לאדם ומצד שני הוא עלול להביא חלילה לפירוד מוחלט, שכחת השורש שממשיך להזרים חיים, וניתוק של מערכת היחסים שאמורה היתה להתפתח בין הבורא לנבראים.
הזכרנו גם שמעגל השנה מציין שאנו תופסים את הזמן לא כקו ישר ליניארי שמתקדם בכיוון אחד אלא כמעין ספירלה שבה תהליכים חוזרים על עצמם שנה אחרי שנה ובכל פעם מתקדמים צעד אחד קדימה. כך בריאת העולם מתחדשת בכל שנה ושנה ואיתה המתח המלווה את מערכת היחסים בורא-נבראים. על הרקע הזה מגיעים חגי תשרי ופועלים את פעולתם כפי שנמשיך ונעמיק לראות בתרגילים הבאים בע"ה.
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate