לאחר שנגענו על קצה המזלג במשמעות של יום הכיפורים מבחינת התהליך של חגי תשרי, כיום שבו יש מעין בריאה מחדש שמביאה לטהרה מאוד גדולה, אנו ממשיכים בקצרה את סקירת התהליך ונראה את הקשר שלו למקדש. האריז"ל מתאר שבימים שאחרי יום הכיפורים ממשיך תהליך חיזוק השכינה ובניית הקומה שלה, בתהליך שנקרא "חיבוק הימין": וּבַיָּמִים שֶׁבֵּין מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים עַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְלֹא עַד בִּכְלָל, הַכֹּל הוּא עִנְיַן חִבּוּק הַיָּמִין.
התהליך הזה מתרחש בשני מישורים. מישור אחד נקרא "אור מקיף" ומישור שני נקרא "אור פנימי". אלו מושגים קבליים שלא נוכל לרדת לעומקם כרגע. באופן כללי נוכל לומר שאור מקיף הוא אור שמבטא את המקומות שאותם "אני מבין שאני לא מבין". כלומר יש כאן נגיעה ברבדים גבוהים שהם מעבר להשגה שלי. לעומת זאת אור פנימי הוא אור שיורד אל מושגי ההבנה שלי והופך להיות חלק מהחיים שלי.
ניתן דוגמה להמחשה בלבד. נניח שאדם שומע בפעם הראשונה שיש מושג שנקרא "בינה מלאכותית". אין לו מושג איך זה עובד, מה עושים עם זה, מאיפה נכנסים ואם זה טוב או רע. אבל הוא יודע שזה קיים. זה ביטוי למושג "אור מקיף".
בשלב הבא ייתכן שאותו אדם יחליט שהוא רוצה "להיכנס" לתחום הזה, הוא יתחיל לעשות בירורים ראשונים, אולי יתייעץ, אולי ילמד בצורה מסודרת, אולי ילקט מידע, אולי יעשה ניסוי וטעיה. לאט לאט הדברים יתחילו להתבהר ולהתחבר, הוא יצבור ניסיון, יחווה כשלונות והצלחות, ואם יתמיד כך לאורך זמן, בסופו של דבר זה יהפוך לכלי שהוא יודע לעשות בו שימוש. זה לא אומר שהוא מבין אותו עד הסוף, אבל זה נגיש לו… ניתן לומר שכעת זהו אור פנימי שהפך להיות חלק מהחיים שלו.
כעת נחזור לתהליכי הבניה של השכינה לאחר יום כיפור, הם מתרחשים גם במישור של האור המקיף וגם במישור של האור הפנימי. הדבר שמסמל את האור המקיף הוא כמובן מצוות הסוכה, שעוטפת את האדם, והמבנה ההלכתי שלה (מינימום של שתי דפנות וטפח) מזכיר מבנה של יד המחבקת, רמז למושג "חיבוק הימין". האריז"ל אומר שזה היה קורה גם באמצעות הקפת המזבח בבית המקדש עם הלולב! (בחג הסוכות נעמיק יותר במצוות המקדשיות של החג והקשר בין ארבעת המינים למקדש). הקפת המזבח במקדש, ובימינו הקפת הבימה בבית הכנסת כזכר להקפה במקדש, ממשיכים אלינו את אותו אור מקיף מיוחד של סוכות. ואילו האור הפנימי נמשך לאדם באמצעות נענוני הלולב, ולכן יש כאלה המקפידים לעשות זאת דווקא בתוך הסוכה, כדי לקשר את שני הרבדים האלה יחד.
אני מודע לכך שהקטע הזה היה מעט מורכב וכלל מונחים קבליים לא פשוטים, אבל מה שהייתי רוצה להתמקד בו לצורך העניין הוא לראות את חגי תשרי לא כאוסף של חגים שבמקרה נמצאים כולם באותו חודש, אלא רצף של תהליך רוחני אחד, שמתחיל בנסירה של ראש השנה, ממשיך ב"חזרת הפנים" ביום כיפור, ממשיך ב"בחיבוק הימין" של סוכות, ושיאו יגיע בימים הושענא רבה ובעיקר שמיני עצרת. במובן הזה שמיני עצרת שהוא החג עם הכי פחות אירועים ומצוות מיוחדות (החיבור של "שמחת תורה" ליום זה הוא חיבור מאוד מאוחר), הוא דווקא שיאו של התהליך! זהו היום שבו בני הזוג מתאחדים ומתייחדים, קוב"ה ושכינתיה. גם אם אנחנו לא עד הסוף מבינים מה משמעות המילים האלה, אנו מבינים שזה יום שמבטא אהבה וקרבה עצומה בין הקב"ה לבין עם ישראל! אנו נעמיק קצת יותר במשמעות היום המיוחד הזה (וגם באירועים הדרמטיים שהתרחשו בו בתקופתנו) כאשר הוא יתקרב, בינתים רק ניקח איתנו את התמונה של תהליך שלם בן 3 שבועות שכל מגמתו היא להגיע אל היום הזה!
כעת, שסיימנו את תיאור חגי תשרי על בסיס המבנה של תהליך הנסירה ועל פי הפסוק "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" נחזור בחזרה לראש השנה, ונשאל את עצמנו – האם ואיך כל זה קשור למקדש? מה בעצם קרה בראש השנה בבית המקדש? על כך בתרגילים הבאים.
בינתים מזמין אותך לסכם מה התחדש לך ומה לקחת מהתרגילים שעסקו במבנה של חגי תשרי, אשמח לשמוע שיתופים בהודעה חוזרת או בקבוצה.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate