בתרגילים הקודמים ראינו מצד אחד את העמדה המוסרית העקרונית של הרב קוק ביחס לאכילת בעלי חיים – הדבר מנוגד לרף המוסרי הטבעי שבו נברא העולם, ומצד שני את העמדה המעשית הנוכחית – אין לאסור אכילת בעלי חיים כי העולם עוד לא בשל למדרגה מוסרית כזו, ו"דילוג" מוסרי שכזה טרם זמנו עלול להביא לאסון ופגיעה באנשים רבים. אבל זו רק הסיבה הראשונה, והרב קוק מציין עוד מספר סיבות בגללן אין לאסור כרגע אכילת בעלי חיים.
הסיבה השניה קשורה גם היא לעניין ההבדלה המהותית, בין בני אדם לבעלי חיים: במידה והיינו מתייחסים לבעלי חיים בצורה "שיוויונית" ומכבדים אותם כאילו היו בני אדם, הרי שבקרב ההמון הפשוט בעלי החיים היו יכולים להפוך לסוג של "מודל לחיקוי". חיים טבעיים פשוטים, פשוט ליהנות מהחיים בלי דאגות ובלי עכבות מוסריות… נשמע טוב , לא? הרי מה שמניע את בעלי החיים זה רק האינסטינקטים החומריים וההישרדותיים. הם מחפשים רק את הקיום וההנאה החומרית, ולא "מסתבכים" עם שאלות מוסריות ומהותיות כאלו ואחרות.
אורח חיים "כיפי" שכזה עלול למשוך אליך בני אדם מקרב ההמון הפשוט, והיה עלול להביא לשפל מוסרי והתפתחותי שיפגע קשות באנושות. אמנם הרב קוק לא מציין את זה, אך נדמה לי שאפשר להוסיף גם את החשש מפני ערבוב של ממש בין בני אדם לבעלי חיים עד כדי מציאות שבה אנשים רוצים "להתחתן" עם בעלי חיים חלילה (תופעה שניתן לומר שקיימת גם בימינו במדינות שונות)…
לכן, כל זמן שלא הגענו אל המצב האידאלי המוסרי השלם, ההיתר לבני אדם לעשות שימוש בבעלי חיים ואפילו להרוג אותם לצורך כך הוא היתר הכרחי שיוצר בידול, הפרדה והטמעה של התפיסה הפשוטה שבני אדם ובעלי חיים זה לא אותו דבר!
כמובן שלעתיד לבוא כאשר תתרומם האנושות למדרגות גבוהות יותר הרי שהחשש הזה יתבטל כפי שנראה בהמשך. אבל בשלב הנוכחי אומר הרב קוק – יצירת בידול מהותי באמצעות ההיתר להשתמש ואף להרוג בעלי חיים עבור תועלות אנושיות, הוא שלב הכרחי שימנע חיקוי שלילי של בעלי החיים ע"י בני אדם!
סיבה נוספת שמביא הרב קוק היא שגם אצל אנשים רשעים יש לפעמים התנוצצויות של יסורי מצפון ורצון להיטיב… אם בעלי החיים ייתפסו כמשהו שצריך לדאוג לו, לשמור עליו ולהימנע מאכילתו לא פחות מבני אדם אחרים, הרי שאותם רשעים יוכלו להשתמש בבעלי החיים כסוג של "עלה תאנה" מוסרי. כלומר הם יוכלו לומר לעצמם ולסובבים אותם – תראו כמה אני מוסרי, כמה אני דואג אפילו לבעלי החיים! כאשר באמת היחס לבני אדם אחרים הוא יחס של ניצול והתעמרות. (דוגמה לכך מקובל לייחס לנאצים ימ"ש שהיחס שלהם לבעלי חיים היה מאוד מפותח ו"מוסרי" לצד אכזריות נוראה כלפי בני אדם). ההיתר להשתמש ולאכול את בעלי החיים יוצר תעדוף מוסרי מאוד ברור – קודם כל דואגים לבני אדם, אח"כ לבעלי החיים!
לסיכום תרגיל זה והתרגיל הקודם, אנו רואים מספר סיבות שמונה הרב קוק שבגללן *יש להמתין* עם הנחלת רעיון הצמחונות המוסרית. בתרגילים הבאים נראה מכתבים אמיתיים של הרב קוק לקרוביו עם הנחיות מעשיות שהוא נתן בנושא זה, וננסה לשרטט תמונה של התהליך העתידי שצפוי לעבור העולם בדרך למימוש מחודש של רעיון הצמחונות.
בסופו של דבר נחזור לנושא הקרבנות והמקדש וננסה לענות על השאלה בה פתחנו: האם ובאלו תנאים יהיו קרבנות מן החי בבית המקדש השלישי?
בינתים, מזמין אותך להתבונן: האם הסכנות שהרב קוק הזהיר מפניהם ביחס לנושא הצמחונות המוסרית הן אמיתיות להבנתך? האם יצא לך להיתקל בתופעות כאלו כיום, כשהיחס הכללי לבעלי החיים שונה כל כך מאשר בתקופת הרב קוק?
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate