בתרגיל הקודם ראינו את שבעת ההסברים של הגמרא למשמעותו המיוחדת של ט"ו באב. הרב אורי שרקי מסביר כי המכנה המשותף של ההסברים, הוא מעבר ממציאות של הפסקת או החלשת כוחות החיים, למצב של התגברות והמשכת החיים. ניתן להוסיף על כך שהחיים בעוצמתם וטהרתם המלאה, יכולים להיות דווקא כאשר יש לנו מקדש על מכונו ומציאות אומתית שלימה בארץ ישראל!
לכן נשים לב לפרט מעניין: בתקופת התנ"ך בנות ישראל יצאו במחולות בשילה, שהיה אז מקום המשכן, ובמשנה מתואר שבנות *ירושלים* יצאו במחולות, כלומר גם כאן זה דווקא במקום המקדש!
נראה שריקודי השידוכים האלה יכלו להתבצע בטהרה ולשם שמיים דווקא כאשר נעשו בזיקה אל מקום המקדש, ביום כיפור וכעת אנו מבינים גם – בט"ו באב! ר' צדוק הכהן מלובלין מסביר שמאז חטא המרגלים של המאיסה בארץ ישראל הימים שבין ט' באב לט"ו באב היו שבעת ימי אבל. ומאז שפסקו מלמות, הפכו הימים האלה לשבעת ימי חג, בדומה לסוכות ופסח!
כלומר יש כאן חג קדמון ונעלם שהיה נחגג בתקופת המקדש ומה שנשאר ממנו זה שלא אומרים תחנון ביום ט"ו באב…
אך ר' צדוק מסביר שהמשמעות המקדשית של החג הזה קשורה לא רק אל העבר, אלא גם אל העתיד. המשנה בתענית המתחילה בכך ש"לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים" מסתיימת כך: וְכֵן הוּא אומר: "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ". בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה; וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן: מסביר ר' צדוק הסבר מופלא:
אֲבָל הַנִּרְאֶה מִשִּׁטְחִיּוּת הַמִּשְׁנָה שֶׁ"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ" חוֹזֵר עַל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא זְמַן נְתִינַת לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת… אֲבָל "בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ" חוֹזֵר עַל ט"ו בְּאָב שֶׁבִּנְיַן דְּלֶעֲתִיד יִהְיֶה בט"ו בְּאָב. כלומר סיום המשנה קשור לפתיחתה, ומראה שאותם ימים טובים (ט"ו באב ויום כיפור) שבהם נבנים בתים חדשים בין בני ובנות ישראל, הם למעשה גם ימים שבהם נבנה קשר הברית שבין עם ישראל לקב"ה, יום חתונתו זהו יום כיפור שבו נתנה התורה (הלוחות השניים) וזו שלב הקידושין הקודם לחיים המשותפים, ויום שמחת ליבו זהו היום שבו יתחילו החיים המשותפים (הנישואין) בין הדוד (הקב"ה) לבין הרעיה (עם ישראל) בתוך הבית המשותף – בית המקדש! ויום זה אומר ר' צדוק הכהן מלובלין, צפוי להיות יום ט"ו באב! והוא מביא לכך הוכחה נוספת ממדרש ה"פסיקתא":
וּמָצִינוּ סְמִיכוּת לָזֶה בַּפְּסִיקְתָּא דְּאִיתָא שָׁם: מִפְּנֵי שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן נֶחֱרַב בְּמַזַּל אַרְיֵה זֶה (חֹדֶשׁ) אָב וע"י אַרְיֵה זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, אַף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דְּלֶעָתיד לָבוֹא – יָבוֹא אַרְיֵה זֶה הקב"ה וְיִבְנֶה אֶת בית המקדש בְּמַזַּל אַרְיֵה זֶה (חֹדֶשׁ) אָב. *וּבְוַדַּאי הַמְּכֻוָּן עַל יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב*
אם כך ט"ו באב הוא למעשה השיא והתמצית של חודש אב כולו, שהוא חודש של מזל אריה, חודש עם עוצמה אדירה. כאשר העוצמה הזו הולכת בצד השלילי, עלולים לקרות אסונות איומים כפי שהמשנה מפרטת את כל הדברים שקרו ביום זה, וכמובן השיא הוא חורבן בית המקדש, אך כאשר העוצמה האדירה הזו הולכת בכיוון החיובי, יכול גם לקרות הדבר הטוב והמדהים ביותר – בניית בית המקדש, שתהיה על פי ר' צדוק, מין הסתם ביום השיא של החודש – יום ט"ו באב!
אם כך, היום בערב כאשר ניכנס ל"חג" ט"ו באב, נזכור שזהו אחד הימים העוצמתיים של השנה! זהו יום שמסוגל לבנות את בית המקדש גם הכללי וגם הפרטי! נבוא עם כוונה להתחבר לחג שיש לו עבר עתיק מלא בשמחת והמשכת חיים, וחג שיש לו עתיד קסום, וכעת בהווה החג הזה בידיים שלנו! אנחנו יכולים לצקת לתוכו את התוכן של בניית המקדש, ואם חלילה לא נזכה לעשות זאת לגבי הבית הכללי, נוכל לעשות זאת לפחות לגבי בית המקדש הפרטי – הזוגי והמשפחתי, כל אחד במעגל שלו.
נתפלל שהאהבה הזו תלך ותתפשט מהמרחב הזוגי והמשפחתי גם למרחב של "המשפחה המורחבת" – עם ישראל כולו, בבחינת "הותרו שבטים להתחתן זה בזה"!
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate