אנו נמצאים בבוקר של יום תשעה באב.
למען האמת, זה לא זמן לדיבורים. זמן לדומיה והתבוננות.
אבל נזכיר למי שטרם הצטרף לכנס הדיגיטלי החי "מחסום הכיסופים" מוזמן לעשות זאת מכאן: https://doronherzog.org.il/kisufim .
נזכיר רק עוד נקודה אחת קצרצרה, שאמנם מתאימה יותר לאחרי חצות היום אך נניח אותה כבר עכשיו כדי שאפשר יהיה להתכוונן לזה כשיגיע הזמן.
הנביא אומר שהצומות יהפכו ליום "ששון ושמחה". לכאורה זה מוזר, אם המצב יתוקן והמקדש יבנה, אז כבר לא תהיה אבילות, וזה יחזור להיות יום רגיל. מדוע שיהפוך ליום ששון ושמחה?? אלא מכאן לומדים שביום הזה יש עוצמות מאוד גבוהות. כשהעוצמות האלו באות לידי ביטוי לא נכון – היום הזה "נופל ומתרסק" כמו פרי בשל מידי שלא נקטף מהעץ. לכן האסונות הגדולים של העם היהודי מתרחשים דווקא ביום הזה! זה אומר שהימים האלה הם ימי מפתח בתהליך השינוי, ובתוך האבל טמון גם הגרעין של התקווה לשינוי וגאולה. המדרש מספר שהמשיח נולד באותו יום תשעה באב שבו נחרב המקדש. זה בדיוק הביטוי של המסר הכפול של היום הזה שנובע מאותו פוטנציאל מקדשי גדול, שאם הוא קורס זה מביא לחורבן אבל יחד איתו גם נובט ניצן הגאולה.
לרעיון הזה יש מספר ביטויים הלכתיים ומעשיים: החל מחצות היום של תשעה באב יש שינוי בהלכה: אנחנו כבר לא יושבים על הארץ! כמו כן לא אומרים תחנון ביום הזה! ובמוצאי תשעה באב מקפידים לומר ברכת הלבנה שבה יש רמזים רבים של גאולה. בחלק מהעדות יש אפילו מנהג לנקות את הבית לכבוד המשיח שנולד…
מכל זה אנו מבינים שבתוך האבל מסתתר גם גרעין של תקווה שמתחיל להתנוצץ אחרי חצות היום, וזו הזמנה עבורנו לנוע עם "הגלים" של היום הזה לפי הזמנים השונים שלו.
אבל עכשיו בבוקר של היום הזה, נחזור להתכנס לתנועה של האבל והחיסרון, תוך כדי שאנו נושאים בתוכנו את הידיעה שדווקא ביום הזה טמון גם מפתח לשינוי, אשר יתחיל להתנוצץ החל מחצות היום.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate