דילוג לתוכן
מיזם תודעת המקדש
  • דף בית
  • 7 דקות מקדש ביום
  • דורון הרצוג ז"ל
  • צור קשר
  • להיות שותף – ח"י את המקדש
  • דף בית
  • 7 דקות מקדש ביום
  • דורון הרצוג ז"ל
  • צור קשר
  • להיות שותף – ח"י את המקדש

מה זאת אהבה?.. (מועדי המקדש ליום כ"ז תמוז)

23/07/2025 10:46 am אין תגובות admin

נתחיל בסיכום קצר של התהליכים הרוחניים המתרחשים בהקרבת הקרבן. ראינו שהקרבת הקרבן מאפשרת לאדם "מעגל התחדשות" מבלי לעבור התכלות או שינה: המקריב מגיע למקדש ומקריב את קרבנו, וזוכה להתכללות במקור – מפגש מחודש ומרגש של הנשמה עם בוראה, אך מבלי לעזוב את הגוף בשינה או מוות חלילה!

מפגש זה מאפשר לאדם לחזור לחיי המעשה, המוארים עכשיו מכח המפגש וההתחדשות הנלווית אליו, וכך להמשיך עד למפגש הבא. הזכרנו גם שהמפגש זה השפיע לא רק על המקריב. מאחר והוא חלק מ"מארג החיים הגדול" הרי שבעצם מפגש שכזה משפיע על המציאות כולה (כמובן שככל שהמעגל קרוב יותר כך הוא מושפע יותר) ושאר חלקי הקרבן משפיעים על הדומם, צומח והחי.

בהקשר זה כדאי לשים לב שמעבר לאפשרות להביא קרבן "נדבה" מתי שרוצים, מעגל השנה מזמן לנו באופן מובנה תהליכי מפגש והתחדשות: בשלושת הרגלים יש מצווה לעלות לבית המקדש ולהביא "קרבן ראיה". שמו של הקרבן מלמד אותנו על המהות שלו. חז"ל אמרו על כך: "כשם שבא לֵרָאוֹת, כך בא לִרְאוֹת". כלומר יש כאן ראיה הדדית, דהיינו מפגש. לאחר הרגל האדם חוזר לנחלתו וממשיך לחיות את חייו, אבל במצב מואר ומבורך יותר מאשר היה לפני הרגל.

*"מה זאת אהבה?.."*

לפני שנמשיך ברצף התרגילים, אני מבקש להתעכב על התיאור שראינו. כאשר כותבים או קוראים את המילים האלה בסופו של דבר מדובר במילים בלבד. אין לנו מן הסתם את היכולת לחוות כעת את החוויה הזו במלואה, וממילא – גם לא את היכולת לנסות לתאר ולהמחיש אותה. אבל אולי כדאי לשים לב לאחד ההבדלים העקרוניים בין התיאור הזה לבין החוויות הרוחניות המוכרות לנו כיום. כאשר אנו מדברים על רוחניות או עבודת ה', אנחנו מדברים בד"כ על דברים כמו תפילה, לימוד תורה, קיום מצוות. דברים שעיקרם בעולם המחשבה והנפש. הגוף במובן הזה הוא בעיקר "מנשא לראש". גם אם יש התייחסות אליו או פעולה שהוא עושה, הוא לא ממש חלק מהחוויה ולא זוכה לחוות אותה ולהרגיש אותה בכלים שלו.

לעומת זאת, העולם המקדשי מזמן לנו חוויה רב חושית. זהו מקום שאנחנו צריכים להגיע אליו פיסית דווקא, ברגלינו. (אי אפשר להסתפק בפגישה וירטואלית…). אנו מביאים איתנו בהמה, מנחה מהצומח, יין ומלח. אנו מתקבצים יחד עם אנשים מהעולם כולו. אפשר לדמיין את הקולות, הריחות והצבעים. התהליך הרוחני עצמו, אינו מתבסס על המחשבה או הדיבור (שהם גם חשובים אך לא העיקר), אלא על המעשה – הקרבת הקרבן ובמקרים מסוימים גם אכילתו.

להבנתי, המושג "רוחניות" מקבל כאן משמעות אחרת לגמרי. זוהי רוחניות שאינה מנותקת מהגוף, מהבשר, אלא אדרבה – חודרת אליו ומברכת אותו. בדומה לקשר האהבה בין איש לאשתו, שאינו נשאר רק ברובד החשיבה, הדיבור או הרגש. בסופו של דבר האהבה יורדת אל הבשר ודווקא משם מגיעה ברכת הפיריון לעולם. הנקודה הזו היא קריטית ומהותית בעיני להבנת ההבדל בין מציאות שיש בה מקדש למציאות נטולת מקדש. פיתוח תודעת המקדש פירושה ההבנה שעבודת ה' בזמן המקדש תהיה שונה ממה שאנו רגילים היום.

בתרגילים הבאים נבין מה אנחנו יכולים לעשות בינתים, בזמן שאין לנו בית מקדש בנוי. אבל עד אז, אני מבקש להזמין אותנו: *במשך היום נשים לב ליחס בין המחשבה והתודעה שלנו, לבין הגוף והחיים ה"פשוטים" שרוחשים מסביב.*

*האם מדובר בנתק או שישנן נקודות חיבור?*

אשמח לשמוע ממך!

*******************************

הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate

המהות הרוחנית של המקדש והקרבנות ימי בין המיצרים בתודעת מקדש שלושת השבועות בתודעת מקדש
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

פוסטים אחרונים

לא נמצאו פוסטים

מיזם תודעת המקדש
דורון הרצוג
גלילה לראש העמוד