אנו מתקרבים לסיומו של השבוע הראשון בסדרת "מהות הקרבנות", שבוע שעסק בהבנת המונח "אנרגיית החיים". הבנה זו תסייע לנו בהבנת התהליכים הרוחניים המתרחשים במקדש. נסכם בקצרה מה ראינו: ראינו שכל מה שקיים במציאות, בהוויה, הוא הופעה של אנרגיית חיים טהורה, טיפה אחת מ"מעיין החיים". אותה טיפה מתלבשת ומתגשמת כהופעת חיים השייכת לאחת ממדרגות הדצח"ם (דומם, צומח, חי, מדבר) וכלפי חוץ מופיעה בצורה נבדלת ומיוחדת. אך בתוך תוכה, מדובר באותה אנרגיית חיים גולמית וטהורה. המשמעות היא שכל הופעות החיים השונות למעשה מחוברות במהותן ובפנימיותן במעין "רשת חיים" עצומה המכונה גם "צרור החיים".
אבל מה קורה לאותה אנרגיה מרגע שהופיעה בעולם שלנו? על כך נתבונן היום:
*"זה גלגל החיים…"*
גרעין של צמח נופל לאדמה ונקלט בה. הוא מתחיל לספוח מהאדמה מים ומינרלים. הגרעין, שייתכן שישב לו דומם בשקט במשך תקופה ארוכה, מתחיל פתאום לצמוח. הוא מתחיל לפתח שורשים מחד וגבעול מאידך והנה יש לנו צמח. הוא הולך וגדל, מצמיח עלים, פרחים ופירות. ובתוך הפירות כמובן – גרעינים חדשים… הגרעינים יגיעו בשלב כלשהו לאדמה, והתהליך יתחיל מחדש… ואילו הצמח? לאחר שהביא את פירותיו לעולם, הצמח שלנו יתחיל לקמול ולנבול, עד שיגיע להתפרקות מוחלטת ולמעשה יחזור אל… האדמה. גם אם מדובר בצמח רב שנתי כגון עץ, התהליך הוא דומה, אלא שתהליך ההתפרקות וה"מוות" מתרחש באמצעות השלכת ותרדמת החורף, כך שבאביב העץ כביכול "נולד מחדש".
אבל זה לא התסריט היחיד…
הסיפור הקצר הזה יכול גם להיגמר אחרת. כי הצמח לא חייב לסיים את חייו בהתפרקות באדמה. הוא יכול גם… להיאכל כמובן! מה יקרה לו אם יאכל ע"י בעל חיים או אדם כלשהו? לכאורה הוא יסיים את חייו מוקדם מהצפוי. אך ניתן להסתכל על הדברים גם מזווית אחרת: במקום להיות "תקוע" במעגליות הסגורה של נביטה > צמיחה > הולדה > קמילה > התפרקות, אנרגיית החיים שבצמח ממשיכה להתקיים בתוך אותו בעל חיים או אדם שאכל אותו! הצמח מזין את בעל החיים, נותן לו חיות ואנרגיה ובכך מאפשר לו להמשיך להתקיים. באופן הזה, אנרגיית החיים שהיתה בצמח ממשיכה להתקיים בעולם בעצמה!
אך מה קורה עם בעל החיים?
בעצם גם הוא נמצא בתוך מעגל חיים סגור: לידה > גדילה > הולדה > הזדקנות > מוות. כמובן, במקרים מסויימים ייתכן שבעל החיים ייאכל בעצמו ע"י אדם. ואז אנרגיית החיים שבבעל החיים, שמקורה למעשה באנרגיית החיים שבצמחים שנאכלו על ידו, שמקורה למעשה באנרגיית החיים שנספגה מהאדמה, כל אנרגיית החיים הזו נספגת כעת באדם האוכל.
ומה הלאה? בכך נתבונן בתרגילים הבאים.
בינתים, אני רוצה להזמין אותנו לשים לב למחזוריות החיים הזו:
לפחות פעם אחת במשך היום, ננסה לעצור לשניה אחת לפני שאנחנו מתחילים לאכול, ונשים לב מה אנחנו אוכלים: דומם, צומח או חי?
נדמיין את התהליכים שעברו על אנרגיית החיים שבמזון עד שהגיעה לצלחת שלנו, וכיצד בעוד רגע היא תיספג בתוכנו ותתחיל להזין אותנו ובכך תמשיך להתקיים ולפעול בעולם.
אני יודע שזה תרגיל קצת מאתגר… בוודאי בשבילי. מצד שני, יש בו פן קצת מעשי… אשמח לשמוע איך היה לך איתו.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate