דילוג לתוכן
מיזם תודעת המקדש
  • דף בית
  • 7 דקות מקדש ביום
  • דורון הרצוג ז"ל
  • צור קשר
  • להיות שותף – ח"י את המקדש
  • דף בית
  • 7 דקות מקדש ביום
  • דורון הרצוג ז"ל
  • צור קשר
  • להיות שותף – ח"י את המקדש

האם וכיצד נחגוג יום הולדת בבית המקדש? (מועדי המקדש ליום י"ד סיון)

08/06/2025 1:59 pm אין תגובות admin

את התרגיל הזה נקדיש לסדרה קצרה בת יום אחד שתעסוק ב"מועד" שהוא חלק ממעגל השנה, אבל הוא משתנה מאדם לאדם – ראש השנה האישי שלו, או במונח המקובל "יום ההולדת". האם וכיצד נציין את יום ההולדת שלנו כאשר ייבנה בית המקדש?

כדי לענות על השאלה, נצטרך להקדים קודם כל התבוננות בכלל על הרעיון של יום הולדת, ולשאול מה היחס של התורה והיהדות בכלל למונח הזה?

למען האמת, אין הרבה מקורות שעוסקים בכך, ביחס לעיסוק במועדים רגילים לדוגמה. בתורה אנו מוצאים שציינו יום הולדת דוקא ל… פרעה, ומכאן נוצר יחס לא מאוד חיובי לרעיון של לחגוג יום הולדת… עם זאת במדרשים אנו מוצאים שתאריך לידתו (או לפחות חודש הלידה) של יצחק אבינו מתקשר להקמת המשכן, תאריך לידתו של משה רבינו עזר כנגד הפור של המן, וכן הבנה שדוד המלך נולד בשבועות ועל כן קוראים מגילת רות שבה נכתב "וישי הוליד את דוד". אם כך יש משמעות מסוימת ליום שבו נולדו גדולי האומה וניתן לומר שהאור שלהם התחיל להופיע בעולם ביום זה.

כשאנחנו מסתכלים על ההתייחסויות המעטות הידועות לנו ליום זה אצל גדולי ישראל, יש כאלה שהתעלמו מהיום הזה ולא רצו שיציינו או יזכירו אותו. יש כאלה שראו בו יום של דין וחשבון נפש שבו יש לבחון מה עשית בשנה האחרונה ובכלל האם הנשמה שלך מצליחה לעשות פה בעולם הזה את השליחות שעבורה היא ירדה אליו. ויש כאלה שראו בו יום של שמחה, מעין "יום טוב" אישי. לדוגמה כותב "הבן איש חי" (שנה ראשונה, ראה, יז): "וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת בְּכָל שָׁנָה אֶת יוֹם הַלֵּדָה לְיוֹם טוֹב, וְסִימָן יָפֶה הוּא, וְכֵן נוֹהֲגִים בְּבֵיתֵנוּ".

אם ניקח את הרעיון שעל בסיסו אנו מתבוננים כאן לאורך כל השנה על המועדים השונים, אנו לא רואים אותם כיום שבו אנו מציינים משהו שקרה בעבר, אלא כמשהו שמבחינה רוחנית *מתרחש ממש עכשיו* . לדוגמה, בכל שנה האור של יציאת מצרים מאיר מחדש בליל הסדר ולכן ניתן לעבור תהליך רוחני בלילה הזה שמעמיק ומנכיח את המגמה של יציאת מצרים בחיינו. באותו אופן ניתן להסתכל על יום ההולדת. זה לא יום שבו מציינים תאריך "היסטורי" – לפני כך וכך שנים נולדתי. למען האמת, מה זה משנה ואת מי זה מעניין מתי בדיוק נולד עוד תינוק… אלא זהו היום שבכל שנה הנשמה שלך מאירה מחדש באור המיוחד שאיתו ובעבורו היא נכנסה לעולם והתלבשה בתוך הגוף שלך. או כמו שנהוג לומר: "היום בו נולדת הוא היום שבו הבורא החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיך". (המשפט מיוחס לר' נחמן מברסלב, אם ידוע לך מקור מדויק אשמח לשמוע). כשאנו מסתכלים באופן הזה אנו יכולים להתבונן על היום הזה כיום של התחברות לאור הנשמה. יום שבו אשאל את עצמי: האם אני נותן מקום ונוכחות לאור המיוחד של הנשמה שלי בעולם? האם יש משהו שיש בתוכי רצון או בקשה להופיע אותו ועד היום לא נתתי לזה מקום, ואולי הגיע הזמן לכך?

אם נחבר את הדברים לרעיון המקדש, הרי שעצם כניסת הנשמה, שהיא ניצוץ אלוקי, טיפה ממעיין החיים הגדול, לתוך הגוף – היא למעשה בחינה של השראת שכינה בבית המקדש! זוהי התלבשות של מציאות רוחנית, בבחינת בית מקדש של מעלה, לתוך לבוש גשמי, בבחינת בית מקדש של מטה! כך שניתן לראות את יום ההולדת כיום השראת השכינה האישי הפרטי שלי, וממילא בכל שנה השראת השכינה הזו מאירה ומתחזקת מחדש. ואכן מגמתנו בלימוד לאורך השנה היא לקשר את כל העשיה האנושית באמצעות הכוונה וכח הדימיון, לבחינת בית מקדש של מעלה, ובכך לנסות להגשים את הרעיון של "בית מקדש מהלך", השראת שכינה והארה של הנשמה בתוך הגוף מכח המקדש. מתוך כך, נזכה לתחושה הרבה יותר טבעית עם עצם הרעיון של המקדש וממילא נתחזק יותר ברצון להופיע במציאות את "הדבר האמיתי".

כעת נחזור לשאלה איתה פתחנו – כיצד נציין את יום ההולדת כאשר ייבנה המקדש? כמובן שהדבר הטבעי ביותר הוא "לעלות לרגל" ביום זה, לחבר בין האור של המקדש הנשמתי, הגוף שבו מאירה הנשמה הפרטית שלי, לאור של המקדש הכללי שבו מאירה נשמת העולמות הכללית. יתכן מאוד שנרגיש רצון להביא איתנו קרבן תודה ולעשות סעודת הודיה גדולה למשפחתנו ואוהבנו, או שנרצה להביא קרבן עולה ולהרגיש שאנחנו מתכללים ומתעלים יחד איתו, או מנחה מהצומח או כל נדבה אחרת שתעלה ברצוננו. נפגוש שם את הכהנים, נשמע את זמרת הלויים המרטיטה את הלב, נתבשם מריח הקטורת המשמח את הנשמה, ונתברך מֵהַקִּרְבָה לחכמי ישראל היושבים בסנהדרין הגדולה.

ובינתים? בינתים אנחנו יכולים להתקרב למקום המקדש פיסית, ולהסתפק בלדמיין את הדבר האמיתי, ואנחנו יכולים להתקרב למקום המקדש תודעתית, הרי נשמתנו אינה כבולה לעולם הזה והיא יכולה לבקר בבית מקדש של מעלה, להביא בו קרבן תודה (ניתן לומר "מזמור לתודה" כדי לחזק את התחושה) או כל קרבן אחר, ולבקש שנשמת המקדש תאיר בתוכנו במשך השנה המתחדשת עלינו ביום זה.

אני אשאיר לך לנחש מדוע התרגיל הזה מופיע דווקא כאן דווקא היום… ואם במקרה זה לא יום ההולדת *שלך,* יש משהו שניתן לעשות כדי להתחבר לדברים מחדש כשיגיע יום ההולדת (העברי) שלך! אני מציע להעתיק את התוכן ולדאוג "להקפיץ" אותו עבורך בדרך כלשהי, ביום ההולדת הקרוב. אפשר ליצור אירוע ביומן ולהדביק שם, אפשר לתזמן מייל, תזכורת או כל אמצעי אחר… באופן הזה יתאפשר לך להתחבר בתחילת יום ההולדת לרעיון הזה ולהאיר את היום באור המקדש! כמובן באותה הזדמנות לתזמן את התוכן לשנה קדימה…

אז מה דעתך על הרעיון לחגוג יום הולדת "מקדשי"?

*******************************

הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate

יום הולדת בתודעת מקדש
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

פוסטים אחרונים

לא נמצאו פוסטים

מיזם תודעת המקדש
דורון הרצוג
גלילה לראש העמוד