לאחר שראינו את המשמעויות הרוחניות של חזרת עם ישראל למקום המקדש כשיקוף של חזרת השכינה לנוכחות מלאה בבית מקדש של מעלה, נשאל את עצמנו – אז מה זה בעצם הר הבית, ומה היחס שלנו אליו בתקופת הביניים הזו שמצד אחד ההר "בידינו" ומצד שני עדין לא נכנסנו לתהליך של הכנות, או אפילו החלטה, על בנית בית המקדש בפועל במקום.
נתחיל את ההתבוננות מליבו של הר הבית – כיפת הסלע. כיפת הסלע היא מבנה שנבנה מעל סלע גדול אותו ניתן לראות גם בימינו, ועל פי המסורת היהודית והמוסלמית הרווחת, הסלע הזה הוא למעשה "אבן השתיה", שממנה הושתת העולם, כלומר הנקודה ממנה נברא העולם.
כדי להבין את המשמעות של המשפט הזה, ניעזר בספר "משכני עליון", ספר שכתב אחד מגדולי המקובלים בדורות שלאחר האריז"ל – הרמח"ל (שאגב יום פטירתו יחול בעוד 3 ימים – כ"ו אייר). בספר הזה הוא למעשה מתאר את בית המקדש של מעלה ואת ההשתלשלות וההקבלה שלו בעולם שלנו. על פי הרמח"ל, אבן השתיה הפיסית, אותו סלע הנמצא מתחת ל"כיפת הסלע", מקבילה ל"אבן השתיה של מעלה". הכתיבה שלו לא קלה להבנה ואני לא מתיימר להבין ולהסביר כל מילה, אך נשתדל לקלוט את הרעיון הכללי. הרמח"ל מתאר את בריאת השורשים הרוחניים מהם התפתחה המציאות הנבראת כולה. וכך הוא ממשיך בתיאור העולמות העליונים:
בְהִקָּבֵץ כָּל הַשָּׁרָשִׁים הָאֵלֶּה אֶל מָקוֹם אֶחָד, בָּאֶמְצַע יֵרָאֶה שָׁם כְּמוֹ אֶבֶן אַחַת. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת יְקָרָה מְאוֹד, כְּלוּלָה מִכָּל יֹפִי וְחֶמְדָּה, וְהִיא הַנִּקְרֵאת "אֶבֶן שְׁתִיָּה". וְכֵן הָיְתָה אֶבֶן הַזֹּאת בָּעוֹלָם הַזֶּה לְמַטָּה בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר עוֹד. העולה מדברים אלו, הוא שאבן השתיה הפיסית היא מעין "תחנת ממסר" המקושרת אל העולמות הרוחניים ומעבירה את שפע הקיום אל העולם שלנו. ניתן לדמיין זאת אולי כמעין שעון חול שיש את החלק העליון (הרוחני) ויש את החלק התחתון (העולם הפיסי) ובאמצע יש את נקודות החיבור שזו אבן השתיה של מעלה שמכנסת אליה את כל השורשים הרוחניים של המציאות, ומקושרת אל אבן השתיה הפיסית שממנה יוצאת זרימה רוחנית אל העולם כולו.
אגב, הדבר שמסמל את החיים יותר מכל הם המים, שבלעדיהם אין חיים. ואכן בנבואות אחרית הימים אנו מוצאים נבואה על מעיין שיצא מתחת קודש הקדשים ויזרום בכיוון מזרח ויביא שפע של חיים וריפוי אל איזור ים המלח, ים המוות, ויהפוך אותו לים עם דגים רבים ועצים שיצמחו ממנו כי "מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים, וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה" (יחזקאל מז). אמנם כיום לא ניתן לבצע חפירות ומחקר מתחת להר הבית, אך מעדויות חוקרים מהמאה ה-19 ניתן להצביע על עשרות רבות של חללים, בורות, ומחילות הנמצאים מתחת להר הבית, ובין השאר ניתן למצוא רמזים ועדויות על מעיין שאכן נובע באיזור שמתחת לאבן השתיה.
על אבן השתיה הזו הונח ארון הברית שסביבו נבנה קודש הקודשים, ויש אפילו תיאור של משטח חצוב המתאים למידות ארון הברית, שנחצב על גבי האבן וניתן לזהות אותו בצילומים. הזיהוי של כיפת הסלע עם מקום קודש הקודשים נובע כאמור מהמסורת הרציפה, הן היהודית והן המוסלמית, ומוסכם על רוב החוקרים והפוסקים בנושא בימינו, ומתוך כך ניתן להסיק מה היה מיקומו המדויק של המקדש, דבר שיש לו השלכות הלכתיות רחבות. אמנם, חשוב לציין שיש מיעוט הסובר שכיפת הסלע נמצאת במקום המזבח, אך מאחר ואנו יודעים שההיכל עמד בנקודה הגבוהה ביותר בהר, המשמעות היא שבשביל לקבל את הטענה הזו עלינו להניח שהר הבית עבר שינויים טופוגרפיים עצומים, מבלי הסבר המניח את הדעת ומבלי שיהיה לכך רמז כלשהו במקורות המסורתיים או ההיסטוריים.
יוצא אם כך, שאבן השתיה היא נקודת השורש של המציאות, הממשק בין הרוחניות לארציות. המקום שממנו מוזרם שפע קיום וחיים לעולם כולו. ממילא ברור מדוע זה המקום אותו בחר ה' להשכין בו את שכינתו, ולפתוח בו את ערוץ הקשר הדו כיווני בין עם ישראל כמייצגי האנושות והנבראים כולם, לבין הבורא עצמו.
ממילא מובן גם מדוע מדובר בנקודה הרגישה ביותר מבחינה מדינית על כדור הארץ… באינטואיציה הכללית של האנושות ברור שהמקום הזה הוא מקום בעל חשיבות והשפעה אדירה, ולכן יש חשיבות גדולה להשגת שליטה על המקום. אמנם הייעוד של עם ישראל הוא לשלוט בהר הבית בתור כהנים, כלומר בתור משרתים שהמטרה שלהם היא להזרים את השפע הזה לאנושות כולה, ולכן למען האמת היה ראוי שהאנושות כולה תתרום להגשמת הרעיון הזה ותסייע כל שביכולתה. אך כל זמן שאנו כאומה מתנכרים לתפקיד שלנו, הרי שמבחינת אומות העולם אין הצדקה לוותר על המקום המיוחד הזה…
לאחר שראינו את המשמעות הרוחנית של המקום, ננסה להבין בתרגילים הבאים מה גרם להר הבית להיראות כפי שהוא היום, עם כיפת הסלע בראשו?
בתרגילים האחרונים תיארנו כיצד הקב"ה כפה עלינו את האיחוד המחודש עם הר הבית למרות שלא היה רצון לכך מלכתחילה, וזאת אחרי שבמלחמת השחרור רצינו לשחרר את הר הבית אך זה נמנע מאיתנו. לעומת זאת בנוגע להקמת המקדש ראינו שהקב"ה ממתין עד שיתעורר הרצון ונזכה לאיחוד שהוא בבחינת "פנים בפנים", מתוך רצון, אהבה ובחירה. מידת *הנצח שביסוד* אליה אנו נכנסים הלילה, מבטאת בדיוק את המהות הזו. כאשר יש מטרה מסויימת שאמורה להופיע בקשר בין המשפיע למושפע, לפעמים צריך להתמודד עם חוסר רצון או מניעות שונות בדרך להגשמתה. *הנצח שביסוד* מבטאת את הנחישות, ההתמדה, העקשות, לנצח את כל המכשולים והמניעות בדרך לכך, ועם זאת לשמור כל הזמן על בחינת היסוד, הקשר הבסיסי בין המשפיע למושפע. כך אנו יכולים לראות שכאשר הגיע הזמן, ההשגחה גלגלה שנכבוש את הר הבית בין אם נרצה בכך ובין אם לא, ומצד שני בנוגע לבית המקדש ההשגחה יוצרת מצב שבו עם ישראל יהיה חייב לברר את הרצון והבחירה שלו גם אם זה יקח הרבה זמן – במבט של *נצח* זה יקרה בסופו של דבר.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate