בתרגיל הקודם התבוננו על חודש אייר, "חודש העומר", שבליבו יש את החג המיסתורי ל"ג בעומר. התחלנו לחשוף את הקשר המפתיע של החודש הזה לבית המקדש – גם היסודות של בית המקדש הראשון וגם של בית המקדש השני – הונחו בחודש אייר, כפי שמפורש בספר מלכים ובספר עזרא. השאלה שעומדת לפתחנו היא האם מדובר במשהו מקרי – או שיש כאן תבנית שחזרה על עצמה שוב ואולי צפויה להמשיך לחזור על עצמה?
כדי לענות על השאלה הזו, נצלול לתוך פרשיה היסטורית עלומה למדי והיא נקראת "בית המקדש של יוליאנוס". האפיזודה ההיסטורית הזו כמעט ואין לה זכר במקורות יהודיים כלשהם, ואנחנו יודעים עליה רק ממקורות נוצריים, כך שמראש יש לקחת את הדברים בעירבון מוגבל. נשתדל להביא את הסיפור ואת המקורות הרלוונטיים בצורה התמציתית ביותר שניתן.
מדובר על שנת 362 לספירת הנוצרים, כ-300 שנה לאחר חורבן בית המקדש הראשון. האימפריה הרומית נמצאת בתהליך התנצרות מסיבי. הקיסר הקודם קונסטנטינוס הפך את הנצרות לדת חוקית ומותרת, ולאחר מכן הפך אותה לדת הרשמית של האימפריה. הקיסר הבא, אחיינו יוליאנוס, המכנה ע"י הנוצרים "יוליאנוס הכופר", לא אהב את תהליך ההתנצרות, וביקש להילחם בו. הוא הגה תכנית מבריקה כדי להילחם בנוצרים. הטענה המרכזית שלהם היא שהקב"ה החריב את בית המקדש של היהודים מאחר והוא עזב אותם ובחר ב"בני ישראל החדשים", הלא הם הנוצרים. אם כך, כל מה שצריך לעשות הוא לבנות את בית המקדש מחדש! ואכן אנו מוצאים עדויות שהוא פגש את חכמי היהודים וציווה עליהם לבנות את המקדש מחדש, ואף הבטיח לתת להם את הסיוע החומרי הדרוש כדי לעשות זאת בפועל!
מאחר ואין בידינו מקורות יהודיים המתייחסים לסיפור הזה, נוכל רק לשער מה היתה תגובתם להכרזה של הקיסר. מה שנוגע לענייננו, הוא תיעוד מרתק ומפתיע של תהליך הנחת היסודות, מתוך איגרת ששלח מירושלים כומר בשם קיריליוס, ונביא רק חלקים קטנים ממנו:
תְּחִלָּה, כְּשֶׁרָצוּ לְהַנִּיחַ אֶת הַיְּסוֹדוֹת לַמִּקְדָּשׁ בְּיוֹם רִאשׁוֹן לִפְנֵי רְעִידַת הָאֲדָמָה, הָיוּ רוּחוֹת חֲזָקוֹת וּסְעָרוֹת, וְהַתּוֹצָאָה הָיְתָה שֶׁהֵם לֹא יָכְלוּ לְהַנִּיחַ אֶת יְסוֹדוֹת הַמִּקְדָּשׁ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה מַמָּשׁ הִתְחוֹלֵל הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל… [כאן ישנו תיאור של אירוע מוזר שכלל אש שיצאה ופגעה ביהודים או בפועלים] מְאֹרָע זֶה הִתְרַחֵשׁ בְּיוֹם שֵׁנִי בַּשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית, וּמִקְצָתוֹ בַּשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית בַּלַּיְלָה. הָיָה כָּאן אָבְדַן חַיִּים כַּבִּיר. *[הָיָה זֶה] בְּ-19 בְּאִיָּר* בִּשְׁנַת 674 לְמַמְלֶכֶת אָלֶכְּסַנְדֶּר הַגָּדוֹל. בְּשָׁנָה זוֹ מֵת יוּלְיָאנוּס עוֹבֵד הָאֱלִילִים, וְהוּא שֶׁהֵסִית בִּמְיֻחָד אֶת הַיְּהוּדִים לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ אֶת הַמִּקְדָּשׁ…
מבלי להיכנס לפרטים של האירועים המוזרים המתוארים בקטע הזה, שכאמור נמצא באיגרת ששלח כומר ולכן נתייחס למקור הזה בחשדנות מובנת, מה שאנחנו יכולים לראות זה שהנחת היסודות בניסיון להקים את "מקדש יוליאנוס" היתה בתאריך י"ח אייר, הוא ל"ג בעומר! (שהרי מפורש שלמחרת הופסקה הבניה והיה זה בי"ט אייר).
מה ניתן להסיק מכך? ברור שהבניה הובלה ע"י חכמי היהודים, וברור לחלוטין שהיא התחילה בחודש אייר. אם כך אנו מוצאים ששלוש התחלות בניה של המקדש (מתוך שלושה שראינו עד כה!) נעשו כולם בחודש אייר! קשה להניח שמדובר בצירוף מקרים, והרי ידוע שבהלכה 3 חזרות נחשבות כ"חזקה". ולכן יותר סביר להניח שהיתה לחכמי היהודים מסורת ברורה שאת הנחת היסודות למקדש עושים בחודש אייר. אלא שבסיפור הזה אנו מוצאים פרט נוסף מרתק, יש לנו כאן גם תיעוד ברור של היום הספציפי בחודש, הוא יום י"ח אייר הוא יום ל"ג בעומר!
עד כאן העובדות. אמנם, הסיפור של הקמת מקדש יוליאנוס הוא סיפור שולי לחלוטין שנעלם לגמרי מההיסטוריה היהודית, ואלמלא התיעוד הנוצרי לא היינו יודעים עליו בכלל. אבל השאלה היא כזו – אם נניח שהתאריך להנחת היסודות למקדש נבחר בקפידה, הרי שברור שחכמי היהודים ראו את תאריך י"ח באייר כתאריך המתאים לאירוע הזה. האם ייתכן שהיתה להם מסורת בע"פ שגם הנחת היסודות לבית המקדש הראשון והשני היתה בתאריך זה, י"ח אייר, ל"ג בעומר??
אני מודה, מדובר בהשערה פרועה בלבד, אם כי אני לא הראשון שמעלה אותה. אלא שככל שניכנס אל תוך ערפל המיסתורין של יום ל"ג בעומר, אנחנו נגלה שאנחנו נמצאים במרחב שמבוסס כולו על השערות על גבי השערות, בגלל מיעוט המקורות והידיעות שיש לנו בנוגע לעניין. חשוב לזכור את האזהרה הזו לאורך כל הדרך… ובכל זאת ננסה לצרף חתיכת פאזל אחת אל השניה בתקווה שהתמונה שתיווצר היא תמונה הקרובה אל האמת, ונתפלל שה' יפקח את עיננו.
לאחר שאספנו את פרט המידע הזה, שהנחת היסודות למקדש יוליאנוס היתה ביום ל"ג בעומר, ושייתכן שהדבר מלמד גם על תאריך הנחת היסודות למקדש הראשון והשני, אנחנו נחזור מעט אחורה בזמן, אל אירוע היסטורי דרמטי ועצום, שהשפעתו על היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום היא פשוט כבירה! אני מדבר על מרד בר כוכבא, אירוע שאנו יודעים עליו מעט מאוד, למרות שהוא האסון הקשה ביותר מבחינה מספרית שהתרחש לעם היהודי מלבד השואה, ומבחינה יחסית מדובר על אותו יחס – השמדה של שליש מהעם היהודי!
מרד בר כוכבא נקשר באופן מובהק לל"ג בעומר, אך כל ניסיון להבין מהיכן נבע הקישור הזה נתקל במבוי סתום! האם מדובר בהמצאה מודרנית? או שיש לכך עוגנים כלשהם במסורת שלנו? כך או כך, מאחר ומדובר באירוע כל כך דרמטי בתולדות עם ישראל, ראוי להכיר אותו קצת יותר לעומק ככל שאפשר, ואחרי שנסיט מעט את הוילון המכסה את הפרק ההיסטורי האדיר הזה, נחזור אל השאלה הבסיסית וננסה להבין – אז האם יש קשר בין ל"ג בעומר למרד בר כוכבא, והאם זה קשור לבית המקדש בצורה כלשהי??
לאחר שעברנו את שיאו של שבוע הנצח, אנו מגיעים אל היום החמישי שמידתו היא "הוד שבנצח". הנחישות של הנצח עלולה לגרום לאטימות, חוסר הקשבה ודורסנות, בדרך אל הגשמת המטרה. לכן יש לאזן את הנצח עם מידת ההוד, שעניינה הקשבה ונתינת מקום לזולת. לדוגמה, לצורך המחקר והכתיבה על ל"ג בעומר, נדרש מאוד להפעיל את מידת הנצח כדי לגייס את הנחישות הדרושה לפצח את התעלומה, אך מה שסייע לעניין היא דווקא מידת ההוד שכללה הקשבה עמוקה למה שנאמר ולא נאמר בכל מקור על מנת שאפשר יהיה לחבר את חלקי המידע אחד אל השני!
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate