את הסדרה הקרובה נקדיש לאחד הנושאים הרחבים, החשובים והעמוקים בתורה, השבת. זו תהיה סדרה קצרה מאוד יחסית לנושא עצום כל כך, ובעיקר נתמקד בקשרים שבין השבת למקדש, הן ברמה המעשית והן ברמה הרוחנית.
את הנעשה במקדש ניתן לחלק ל3 קבוצות בהקשר לשבת. הקבוצה הראשונה היא קבוצת ה"תמידין", אלו הם הדברים שמתקיימים במקדש בכל יום, וממשיכים גם בשבת, כגון הקרבת קרבן התמיד, הקטרת הקטורת, הדלקת נרות המנורה והנחת לחם הפנים. על אף שחלק מהפעולות האלה נחשבות מחוץ למקדש כ"חילול שבת", במקדש הן היו חלק בלתי נפרד מהעבודה המקדשית והשבתית, והן לא נחשבו כחילול שבת אלא כחלק מקיום המציאות המקדשית השבתית.
הקבוצה השניה היא דברים שלא עשו אותם בשבת. לדוגמה קרבנות נדבה וקרבנות חטאת, ואפילו הקטרה על המזבח של איברי התמיד שלא הספיקו להתעכל מיום שישי, כל אלו דברים שאינם דוחים את השבת במקדש.
הקבוצה השלישית היא דברים שהיו ייחודיים למקדש בשבת, ובה נתמקד. קרבן מוסף שבת שהוא ייחודי לעומת שאר קרבנות המוסף, החלפת לחם הפנים על גבי השולחן והקטרת בזיכי הלבונה, החלפת משמרות הכהונה. בנוסף לכך, היה מנהג להגיע למקדש בשבת, להשתחוות לפני ה', ולשמוע דרשות ושיעורי תורה מפי חכמי הסנהדרין שעברו מלשכת הגזית לבית המדרש שבהר הבית (מאחר ובשבת אסור לדון).
מטרתנו בלימוד לא מצטמצמת ללימוד הלכתי או היסטורי. כזכור, בית המקדש הבנוי הוא ביטוי גשמי לבית המקדש "של מעלה" שהינו השורש הרוחני של בית המקדש, וממנו יורד שפע החיים לעולם כולו. בית מקדש של מעלה קיים תמיד, וזה אומר שכל תהליכי השבת ממשיכים להתקיים בו. ממילא התבוננות בתהליכים אלו תוכל לאפשר לנו להתחבר לבית המקדש במהלך השבת בכח הכוונה והדימיון שלנו.
בתור פתיחה לנושא, נזכיר את שלושת הרבדים של המציאות המכונים בראשי תיבות עש"ן – עולם, שנה ונפש. ניתן לומר שבכל אחד מהרבדים האלה יש בית מקדש. הרובד הראשון הוא רובד ה"עולם" – זהו הרובד של המרחב הפיסי, וזהו בית המקדש הרגיל שאנו מכירים. רובד ה"נפש" הוא למעשה רובד האדם, וניתן לומר שאדם מקדשי הוא אדם שחי בתודעת מקדש ובפעולותיו הוא מעלה את חלקי החיים למקורם, כפי שהארכנו במספר סדרות (בנושא אכילה, שינה, תפילה וכו'). הרובד השלישי שהוא הרלוונטי לענייננו, הוא רובד ה"שנה" שזהו למעשה רובד הזמן. גם ברובד הזמן יש לנו בית מקדש, וזוהי – השבת!
כאשר נכנסת השבת, המציאות כולה מתעלה ומקבלת את קדושת השבת. עם כניסת השבת אנחנו משילים מעצמנו את המורכבות והערבוב בין טוב לרע שיש בימי החול, והבית הפרטי שלנו הופך להיות מעין "בית מקדש"! לכן יש עניין כל כך לנקות ולסדר אותו לפני שבת, להתקלח במים חמים וללבוש בגדים נקיים וחגיגיים. כל אלו הם ביטוי לכך שבשבת גם המציאות הגופנית הרגילה היא כולה קודש. ולכן סעודות שבת, שינה וכו' – הכל הופך להיות חלק ממצוות השבת ומעונג השבת. הזהר הקדוש ממשיל את הדלקת נרות השבת להדלקת המנורה, ואת סידור שולחן השבת לסידור שולחן הפנים בבית המקדש.
לפי זה כאשר חוזרים מבית הכנסת ונכנסים לבית, אנחנו ממש יכולים להרגיש שאנחנו נכנסים כעת לבית המקדש שהשכינה שורה בו! אני מזמין אותך להתבונן ברעיון הזה ולחשוב כיצד הוא יכול להשפיע על השבת הקרובה שלך, אשמח לשיתופים בהודעה חוזרת.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate